במדינת ישראל קיימות שתי ערכאות מקבילות המוסמכות לדון בדיני משפחה: גם בבית המשפט לענייני משפחה וגם בבית הדין הרבני נדונות תביעות בתחומי דיני המשפחה וניתן לנהל הליכי גירושין בשתי הערכאות. ואולם, רק לבית הדין הרבני יש את הסמכות לאשר את התרת קשר הנישואין באמצעות מתן גט. משמעות הדבר היא שכל זוג יהודי שמעוניין להתגרש חייב לפנות לבית הדין כדי להסדיר את הגט, גם אם ניהל את הליך הגירושין בבית המשפט לענייני משפחה, ואפילו אם נישא בטקס אזרחי ולא ברבנות.


באופן עקרוני, כאשר מוגשת תביעת גירושין על ידי אחד מהצדדים, כדי שבית הדין הרבני יאשר את הגירושין ויחייב את האישה לקבל את הגט או את הבעל לתת את הגט, מי שהגיש את התביעה חייב להוכיח מהי עילת הגירושין המצדיקה את הפרידה בהתאם לדין העברי. לא תמיד מריבות או חוסר התאמה בין בני הזוג יהוו עילה מוצדקת או מוכרת לגירושין לפי ההלכה, דבר שעלול להסתיים בדחיית התביעה או בסנקציות כגון חיוב בסכום הכתובה.


עם זאת, כאשר בקשת הגירושין מוגשת בהסכמת הצדדים, בדרך כלל היא תאושר על ידי בית הדין, וכמו כן קיימות עילות גירושין עכשוויות יותר שאינן מופיעות בהלכה כלשונן אך ניתנת להן פרשנות ברוח ההלכה, וכך אין מניעה לסיים את הליך הגירושין.


מהן עילות הגירושין המוכרות לפי ההלכה?


הן לאישה והן לבעל עומדות עילות גירושין שבגינן ההלכה מתירה גירושין. העילות המרכזיות הן עילת מומים, כלומר כאשר לא ניתן לקיים יחסים אינטימיים בשל מחלה או מום, עקרות, וכן מרד, כלומר כשבן הזוג מסרב לקיים יחסים.


כמו כן, אישה יכולה לטעון שבעלה מתנהג באלימות פיזית או מילולית או שהוא מכור לסמים, אלכוהול או הימורים. בעל יכול לטעון כנגד אשתו שהיא עוברת על חוקי הדת, למשל מתלבשת באופן לא צנוע, נוהגת שלא לפי כללי הכשרות ועוד, או שהיא זנתה, כלומר ניהלה יחסים עם גבר אחר.


מלבד זאת, בית הדין נותן פרשנויות ברוח ההלכה גם לעילות שאינן כלולות בחוק העברי כלשונן, כדי לאשר את הגירושין. למשל, ניתן לפרש אי קיום יחסי מין כבעל מורד או אישה מורדת, סכסוכים על רקע כספי כהתנהגות בלתי הולמת וכדומה.


האם זוגות שהתחתנו בנישואין אזרחיים מחויבים להתגרש לפי ההלכה?


אמנם יש אפשרות, גם לבני זוג יהודים, להינשא בנישואין לא דתיים אלא אזרחיים ולקבל הכרה כנשואים במוסדות המדינה, אך גם זוגות אלו ייאלצו לגשת לבית הדין הרבני אם יחליטו להתגרש, בשל סמכותו הבלעדית להסדרת הגט.


מבחינת בית הדין הרבני, גם זוגות שנישאו בטקס אזרחי נחשבים לנשואים מאחר שהקשר ביניהם עומד בשלושת סוגי הקידושין: מכיוון שהם מקיימים יחסים, נרשמו במשרד הפנים כזוג נשוי וכן הבעל העניק לרעייתו טבעת.

 

יש לך שאלה?

פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?


עם זאת, עבור זוגות אלו בדרך כלל הליך הגירושין יהיה מזורז ופשוט, מכיוון שהם לא יצטרכו להוכיח את קיומה של אחת מעילות הגירושין. אם בית הדין ישתכנע כי הם פשוט לא מעוניינים יותר להיות ביחד, סיבה זו מספיקה כדי שיאשר את הסדרת הגט.