עבירת החזקת נכס החשוד כגנוב נחקקה בחוק העונשין כדי לפגוע בתמריץ של מבצעי עבירות גניבה מלזכות בתמורה עבור מכירה של רכוש גנוב, כמו רכבים, סמארטפונים, וכדומה. אדם המחזיק ברכוש שיש לגביו חשד סביר כי הוא גנוב צפוי לששה חודשי מאסר, אלא אם הצליח להוכיח כי החזקה ברכוש התבצעה באופן חוקי.

 

קבלת נכסים גנובים היא עבירת רכוש אשר פוגעת בזכויותיו הבסיסיות של האדם ומסכנת את גופו ונפשו משום שהיא מתבצעת על ידי מרמה, הפחדה או פגיעה בגוף. בין עבירות רכוש קיימות שתי עבירות מרכזיות: גניבה ושוד, כאשר ההבדל בין העבירות הוא שבשוד העבירה מבוצעת תוך שימוש באלימות או באיומים, ובעבירת גניבה לא מופעלת אלימות.

 

עבירת נכסים גנובים כוללת מצבים שבהם העבריין קיבל או החזיק סחורה גנובה. עבירה זו נחשבת לעבירה פחות חמורה ממעשה גניבה או שוד, והעונש הצפוי לאדם המחזיק רכוש, כספים, או כל נכס אחר שיש עליהם חשד סביר שהם גנובים הוא שישה חודשי מאסר.

 

מטרת העונש היא להרתיע מפני קבלה או החזקה של נכסים שהושגו שלא כדין או שחשודים בכך, ולמנוע מצב שבו אנשים ישימו את ידיהם על חפצים גנובים, כדי להקטין ולו במעט את הפיתוי לבצע עבירות להשגת הנכסים.

 

קבלת נכסים שהושגו בפשע או בעוון

 

חוק העונשין מגדיר שלוש עבירות, שמידת חומרתן נגזרת מאופן השגת הרכוש, הכוללות: קבלת נכסים שהושגו בפשע, בעוון ועבירה נוספת של החזקת נכס חשוד. עבירת פשע חמורה יותר מעוון, וההבדל ביניהם הוא שפשע זו עבירה שהעונש הקבוע לה בחוק הוא מעל שלוש שנות מאסר, וכאשר העונש על העבירה הוא שלוש שנים ומטה ומעל לשלושה חודשי מאסר העבירה היא עוון, הנגזר מלשון של עיוות וסטייה מדרך הישר.

 

על פי סעיף 411 לחוק העונשין, אדם המקבל בזדון רכוש, כסף או נכס, כשהוא יודע כי הושגו בדרך פשע כגון גניבה, או סחיטה, ונוטל עליו בעצמו או על ידי אחר, את השליטה או העשייה בהם, צפוי לשבע שנות מאסר.

 

על פי סעיף 412 אדם המקבל בזדון בעצמו או על ידי אחר, רכוש, כסף או כל דבר, כשהוא יודע כי נלקח בעוון, ונוטל עליו לבדו או ביחד עם אחר, את השליטה או העשייה בדבר, צפוי לעונש הזהה לעונשו של מבצע העוון.

 

החזקת נכס חשוד

 

סעיף 413 מגדיר את עונשו של אדם, שמחזיק בדבר שיש חשד סביר שהוא גנוב, ואין בידו להניח את דעתו של בית משפט שרכש את ההחזקה בהם כדין. העונש הצפוי הוא מאסר בן שישה חודשים, אלא אם הוכיח כי ההחזקה ברכוש נרכשה כדין. סעיף זה נועד להטיל על המקבל נכס חובת זהירות ביחס לטיבו, לאופן ולמקום שממנו הגיע.

 

כתב אישום בגין החזקת רכוש גנוב יכול להיות מוגש כעבירה יחידה או כעבירה נלווית. על פי סעיף 413 יש צורך להוכיח שהנכס בהחזקתו של הנאשם, כלומר שיש לו את היכולת הפיזית לשלוט בנכס ללא קשר לשאלת הבעלות, מכיוון שכאשר הנכס נמצא בידיו של אדם, מוקמת החזקה כי יש לו חזקה עליו.

 

יש לך שאלה?

פורום חקירות משטרה | חקירה פלילית

 

בנוסף צריך להיות חשד סביר כי הנכס הוא בגדר רכוש גנוב. במסגרת כתב אישום התביעה אינה נדרשת להוכיח כי הנכס נגנב בפועל, אלא מדובר במבחן אובייקטיבי, שלפיו עולה השאלה האם בנסיבות העניין התעורר חשד שהנכס גנוב, למשל אם המחיר ששולם עבור הרכוש הוא נמוך משמעותית ממחיר השוק, הסיכוי כי מדובר ברכוש גנוב הוא גבוה יותר.