סרבנות גט: כיצד בית הדין הרבני נלחם בתופעה?

במדינת ישראל, הסמכות הבלעדית בכל הנוגע לנישואין או גירושין של בני זוג יהודים, נתונה אך ורק לבתי הדין הרבניים אשר הכרעותיהם מבוססות על הדין העברי. גם זוגות שהחליטו להינשא בחתונה אזרחית ללא התערבות הרבנות, עלולים למצוא עצמם מחויבים להתגרש בבית דין רבני לפי ההלכה העברית.

התרת הנישואין בארץ יכולה להתרחש רק לאחר מתן גט על ידי הבעל וקבלתו על ידי האישה, ועד אז, לפי חוקי המדינה בני הזוג עדיין נשואים גם אם נפרדו בפועל, ואפילו אם אחד מבני הזוג נעלם ולא ניתן לאתר אותו.

כל עוד הנישואין לא הסתיימו, לא ניתן להתחתן בשנית, גם לא בנישואין אזרחיים בחו"ל. הנפגעות העיקריות מכך הן הנשים, אשר אם יחליטו להינשא בעודן נשואות לאדם אחר, גם אם מדובר בסרבן גט, ילדיהן ייחשבו ממזרים וייאסר עליהם להתחתן במשך עשרה דורות. לעומתן, גברים יכולים להינשא שוב במקרים מסוימים גם אם רעייתם הראשונה מסרבת לקבל גט, באישורם של 100 רבנים, ולהם ניתנת האפשרות להמשיך בחייהם.

מה ההבדל בין נשים עגונות למסורבות גט?

באופן עקרוני, כל אישה שלא מקבלת גט, תהא הסיבה אשר תהא, היא אישה עגונה. למרות זאת, קיימת הבחנה בין נשים עגונות לבין מסורבות גט. בנסיבות שבהן הבעל נעדר במלחמה או בטיול ואין הוכחה לכך שמת, או כאשר הבעל אינו מסוגל לתת גט בשל מצבו הרפואי או הנפשי, האישה עלולה להיוותר עגונה. בדומה למסורבת גט, עגונה אינה רשאית להינשא בשנית, ואם תביא ילדים לעולם מגבר שאינו בעלה הם יהיו ממזרים וייאסרו לחיתון.

לעומת זאת, סרבנות גט היא כאשר הבעל מסרב לשתף פעולה עם הגירושין ולתת לאשתו גט, אף שאין כל מניעה פיזית המגבילה אותו מלעשות זאת, וידוע היכן הוא נמצא. כל עוד האישה לא תקבל את הגט, היא תיחשב נשואה ולא תוכל להמשיך בחייה. היא עלולה להישאר במצב זה תקופות ארוכות ובמקרים מסוימים גם שנים אחרי שהקשר הזוגי הסתיים.

לעתים סרבנות הגט מתחילה כבר שהיחסים הזוגיים עולים על שרטון, כאשר האישה מעלה את האפשרות להתחיל בהליך גירושין והבעל מאיים עליה שלעולם לא ייתן לה גט. למצב זה השלכות מרחיקות לכת גם במהלך הליך הגירושין, כאשר מסורבת הגט מוכנה לוותר על כל זכויותיה בתמורה לקבלת הגט המיוחל.

אילו סנקציות יכול בית הדין להטיל על סרבני גט?

נשים רבות מאוד בישראל נתונות במצב מורכב וקשה של סרבנות גט. בניסיון להילחם בתופעה חוקק חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) במטרה לעזור למסורבי הגט. החוק מפרט מספר סנקציות שניתן להטיל על סרבן הגט כאמצעי לחץ לכפיית הגט.

הסנקציות יוטלו רק אחרי שייקבע בפסק דין של בתי הדין הרבניים כי על הבעל לתת לאשתו גט פיטורין, וכאן המקום לציין שניתן להטיל את אותן סנקציות גם על נשים אשר אינן מוכנות לקבל את הגט.

בתי הדין מוסמכים להפעיל צווי הגבלה שונים כנגד סרבני הגט כגון שלילת רישיון הנהיגה, הוצאת צו עיכוב יציאה מהארץ, אי מתן אפשרות רישיון לעסק, אי מתן אפשרות לשמש בתפקיד ציבורי, הגבלה על חשבון הבנק. אם הסרבן עומד בסירובו, בתי הדין יכולים להוציא צו מאסר כנגדו לתקופה של עד חמש שנים, אשר ניתן להאריכה מעת לעת עד עשר שנים. בשנה האחרונה אף נשלח למאסר אביו של סרבן גט, וכן הוטל לראשונה צו עיכוב יציאה מהארץ לסרבן גט שאינו תושב הארץ.

יש לך שאלה?

פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?

מלבד זאת, מסורבות הגט יכולות להגיש תביעה לפיצויים, ואילו בתי המשפט מקבלים יותר ויותר תביעות כאלה. לדוגמה, סרבן גט חויב בפיצויים בסך של 425 אלף שקלים עקב עוגמת הנפש, הפגיעה הקשה והצער שגרם לרעייתו. מסורבת הגט אף יכולה לתבוע מזונות מבעלה כ"מעוכבת מחמתו להינשא", אשר ישולמו לה עד שתקבל את הגט הנכסף.