מהו גישור בתביעות רשלנות רפואית ומהי מטרתו?

בכל שנה מטפלים בתי המשפט בישראל באלפי תיקים של רשלנות רפואית, ובתביעות המוגשות כנגד רופאים, מוסדות רפואיים וגורמים נוספים בתחום הרפואה בטענות שונות של התנהגות רשלנית או חוסר זהירות, למשל רשלנות באבחון סימפטומים ומחלות, רשלנות בטיפול הרפואי או בניתוח, רשלנות בהריון ובלידה ועוד, אשר כתוצאה מכך נגרם נזק של ממש למטופל.

מי שמגיש תביעה בטענה של רשלנות רפואית חייב לבסס את טענתו ולהוכיח את הרשלנות שהתבצעה בפועל, את הנזק שנגרם כתוצאה מכך והיבטים רבים נוספים, להציג חוות דעת רפואיות של רופאים מומחים בתחום הספציפי, להמציא מסמכים ותיעוד רפואי ועוד. מהצד השני של המטבע עומד הנתבע, כלומר הרופא או הצוות הרפואי המואשם ברשלנות, ועליו מוטל להוכיח כי פעל באופן תקין ובסבירות, וכי הנזק לא נגרם כתוצאה מרשלנותו.

לא תמיד מדובר במצב מובהק של רשלנות ובמקרים רבים מדובר על חוסר בתיעוד הרפואי הנדרש, הסברים לא מפורטים דיים על ההליך הרפואי ועוד. כמו כן, לא כל מקרה שבו נגרם נזק למטופל מהווה רשלנות רפואית, ואפילו אם כן ייקבע שחלה התרשלות מצד הגורם הרפואי המטפל, במקרים רבים נקבע כי שיעור הרשלנות והיקפה אינם מספיקים כדי להצדיק פיצויים או שנפסקים פיצויים בסכום נמוך שאינו מספיק לכסות את הוצאות המשפט.

מסיבה זו, תיקים רבים של רשלנות רפואית נדונים ונפתרים במסגרת של גישור, בתוך זמן קצר יותר ובעלויות נמוכות יותר מההליך המשפטי, לשביעות רצונם של כל הצדדים.

גישור ברשלנות רפואית ביוזמת בתי המשפט

זה לא סוד שמערכת המשפט בארץ מתמודדת עם עומס כבד של תיקים, דבר שמאריך מאוד את משך זמן הטיפול בכל תיק ותיק. כחלק מפתרון הבעיה, החלה מגמה בשנים האחרונות להעביר הליכים שונים ומגוונים ככל האפשר להליכי גישור, כדי להקל על העומס הרב ולפתור את המחלוקות בצורה יעילה ומהירה יותר. במרבית המקרים, העברת התיק לגישור שמטרתו לעקוף את ההתדיינויות בבית המשפט מתבצעת ביוזמה הדדית הן של הצדדים לסכסוך והן של בית המשפט עצמו.

בתביעות הנוגעות לרשלנות רפואית, יש מגמה מובהקת להפנייתן להליך גישור על ידי בתי המשפט, לאור אופיין הייחודי של תביעות אלו ומתוך הבנה שפעמים רבות התובעים סובלים ממצבים רפואיים מורכבים ומתקשים להתנהל במסגרת ההליכים המשפטיים השונים.

באמצעות הגישור הם יוכלו לקבל מענה בזמן קצר במידה ניכרת מההליך המשפטי בבית המשפט. עם זאת חשוב לזכור שלא ניתן לכפות את ההליך, ואם מי מהצדדים אינו מסכים לנהל את הדיון במסגרת גישור, התיק יחזור אל בית המשפט.

הגעה להסכם בהליך הגישור, והאפשרות לערער עליו

להליך הגישור יתרונות ברורים, כגון עלויות כספיות מצומצמות יחסית להליכי המשפט המחייבים תשלומים לעורכי הדין, אגרות בית משפט ותשלומים לרופאים מומחים למתן חוות דעת, קיצור משך הזמן באופן ניכר עד הגעה לפתרון, וכן שמירה על פרטיות הצדדים וסודיות לגבי המקרה וכל מה שנחשף במסגרת ההליך. זאת בשונה מהליך מקביל בבית המשפט שהוא פומבי ומובא לרשות הציבור.

יש לך שאלה?

פורום רשלנות רפואית באבחון

אך עם זאת, יש להליך הגישור גם חיסרון מרכזי, והוא העובדה שבהתאם לחוק בתי המשפט, כאשר הושג הסכם במהלך הגישור וקיבל את אישורו של בית המשפט, קשה מאוד לערער עליו לאחר מכן ויהיה ניתן לגרום לביטולו או לשינויו רק בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.