דיני העבודה מתפרסים לאורך כל תקופת העבודה ואף לאחריה ומקבלים חשיבות מיוחדת בשלב סיום יחסי העבודה. המשפט הישראלי מתערב במערכת היחסים בין העובד למעביד ובחופש ההתקשרות ביניהם וקובע כללים כדי לחזק מעמדו של העובד בהתקשרות זו. בין היתר, נותן המשפט מענה לשאלה מתי מסתיימים יחסי העבודה. מאמר זה מתמקד בשאלה האם עובד יכול לחזור בו מהתפטרות או האם מעביד יכול לחזור בו מפיטורים ומהן ההשלכות של פעולות אלה.

 

האם ניתן לחזור מהתפטרות או פיטורים?

 

באופן כללי, עובד אשר התפטר ממקום העבודה, או מעביד אשר פיטר עובד – אינם יכולים לחזור בהם, אלא בהסכמת הצד השני. עובד אשר התפטר אינו יכול לחזור בו אלא בהסכמת המעביד ואילו מעביד אשר פיטר עובד אינו יכול לחזור בו אלא בהסכמת העובד. במידה ואין הסכמה לחזרה מהצד השני – הפיטורים או ההתפטרות יישארו בתוקף, למעט חריג אחד.


חריג לאי אפשרות החזרה מפיטורים והתפטרות – עידנא דריתחא

 

במקרים רבים פיטורים והתפטרות נעשים באופן נמהר מתוך כעס רגעי, ללא כוונה אמיתית. המשפט אינו עיוור לקיומם של מצבים אלה. כמו כן מכיר המשפט בכך כי מקור הפרנסה של אדם הינו חלק משמעותי ומהותי מחייו ועל כן מבין את החשיבות בשמירת יציבות במקום העבודה.

 

מסיבה זו קבעה הפסיקה חריג לפיו במקרה בו עובד התפטר או פוטר בעידנא דריתחא – כלומר - ברגע של כעס או תוך מריבה - יכולים העובד או המעביד לחזור בהם מהודעת הפיטורים או ההתפטרות. כך למעשה מגן המשפט על אנשים מפני עצמם, ומאפשר יציבות תעסוקתית אשר לא תופרע על ידי התפרצות זעם רגעית. כלומר, התפטרות או פיטורים בעידנא דריתחא לא בהכרח ייחשבו לתקפים.

 

כיצד קובעים כי הודעת ההתפטרות או הפיטורין ניתנה בעידנא דריתחא?

 

כדי לקבוע אם הייתה כוונה אמיתית לפיטורים או להתפטרות או אם נעשו בעידנא דריתחא, בית הדין לענייני עבודה יבחן כל מקרה על נסיבותיו, וכדי לרדת לסוף דעתו של המפטר או המפוטר. בכלל זה יבדוק:


• עד כמה הודעת הפיטורים או ההתפטרות מפורשת ומעידה על כוונה אמיתית.
• מה היה המצב לפני ההודעה – ניתן לבדוק למשל, כיצד היו יחסי העבודה בין המעביד לעובד טרם הפיטורים או ההתפטרות.
• כדי שהפיטורים או ההתפטרות יהיו חסרי תוקף עליהם להיות אקט חד פעמי שבוצע מתוך כעס.
• במידה ומדובר בהודעה שאכן נעשתה מתוך כעס, יש לבחון את השתלשלות העניינים לאחריה.
• במידה והמעביד לא ביקש מהעובד לשוב לעבודה לאחר שפיטר אותו - אקט ההתפטרות יהיה תקף ולא ייחשב ככזה שנעשה בעידנא דריתחא.
• החזרה מההתפטרות או הפיטורים צריכה להיעשות תוך זמן סביר. ככל שפרק הזמן בין הפיטורים או ההתפטרות לבין החזרה מהם יהיה קצר יותר- כך יטה בית המשפט להכיר בכך שנעשו בעידנא דריתחא, לא הייתה בהם כוונה אמיתית ולכן לא תקפים.

 

כאשר התפטרות או פיטורים נחשבים ללא תקפים מכיוון שנעשו בעידנא דריתחא, יתכנו מצבים בהם הצד השני לא יכיר בחוסר תקפותם. יתכן מצב בו עובד שהתפטר בעידנא דריתחא, התפטרותו אינה תקפה מבחינה משפטית אולם המעביד אינו מוכן לקבלו בחזרה לעבודה. במצב זה, נחשב העובד כאילו פוטר וכך יהיה הוא זכאי לפיצויי פיטורים, לפיצוי בגין תקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים ולמכתב פיטורים, אשר יאפשר לו לקבל דמי אבטלה במוסד לביטוח לאומי.

 

גם כאשר המעביד מפטר עובד בעידנא דריתחא ומבקש ממנו לשוב לעבודה – סירוב העובד לשוב לעבודה יהווה למעשה התפטרות מצידו. במצב זה לא יהיה חב המעביד פיצויי פיטורים לעובד וכן יתכן אף כי העובד יהיה חב למעביד בפיצויים בגין אי ההודעה המוקדמת על ההתפטרות אולם מדובר במצב נדיר.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים

 

במקרה הרגיל, חזרה מפיטורין או התפטרות מותנית בהסכמת הצד השני. מקרה נוסף הוא כאשר הפיטורים או ההתפטרות נעשו בעידנא דריתחא – מתוך זעם או כעס רגעיים. המשפט מכיר בכך שבני אדם עשויים לאבד קור רוח מדי פעם, במיוחד בסיטואציות רגישות העשויות להתעורר במקום העבודה. למצבים כאלו יש השלכות כבדות משקל שכן התפטרות מתוך זעם וללא כוונה אמיתית עלולה להותיר את העובד ובני ביתו ללא פרנסה אשר תספק להם קורת גג ופת לחם.

 

אם הצד השני אינו מכיר בחזרה מהפיטורים או ההתפטרות על אף שנעשו בעידנא דריתחא, המצב מתהפך והצד המסרב לקבל את החזרה מההתפטרות או הפיטורים הופך לאחראי למצב – המעביד הופך להיות מפטר כאשר אינו מקבל את חזרת העובד מההתפטרות והעובד הופך להיות מתפטר אם אין הוא מקבל את חזרת המעביד מהפיטורים.