ילדים בצל הגירושין - ההורים אשמים?

אם ישנו צד אחד שגורם לפירוק התא המשפחתי במעשיו או בהתנהלותו, האם יש לכך השלכות משפטיות במסגרת הליך הגירושין? אילו השלכות יכולות להיות לסכסוך זוגי ממושך ללא הצלחה להגיע להסכמות, כך שהנושאים השונים אשר יש צורך להכריע בהם במסגרת הגירושין, כמו גובה המזונות, קביעת המשמורת, אופן חלוקת הרכוש שנצבר במשך שנות הנישואין וכדומה, יובאו להכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני?

כיצד נקבעת המשמורת על הילדים, איך נקבעים הסדרי הראייה וכיצד מחשבים את סכום המזונות?

האם העובדה שצד אחד מגיש תביעה לגירושין בעוד הצד השני אינו מעוניין להתגרש יכולה להשפיע על עניין המזונות, המשמורת, זמני השהות או חלוקת הרכוש שצברו הצדדים במהלך שנות הנישואין?

באופן עקרוני, התשובה לשאלה זו שלילית, אולם יכולות להיות לכך השלכות עקיפות. מכל מקום, לא משנה מה ייקבע בעניין המשמורת, שני ההורים תמיד נשארים האפוטרופוסים של הילדים המשותפים גם במקרה של גירושין וקביעת הורה משמורן יחיד. משמעות הדבר היא שההחלטות בעניין גידול הילדים, אופן חינוכם, קביעת הטיפולים הרפואיים עבורם וכדומה, תמיד יהיו של שני ההורים, ובאופן שווה.

זאת מלבד מצבים חריגים. למשל, כאשר אחד ההורים עוזב ואינו נמצא בקשר כלל עם הילדים. או כאשר ההורה נמצא לא כשיר לקבל החלטות על גידול הילדים. במצבים כאלו, ההורה שנותר יוכרז כאפוטרופוס יחיד על ידי בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

עקרון העל בקביעת משמורת: טובת הילדים

באופן עקרוני, בישראל עדיין קיימת חזקת הגיל הרך, אשר לפיה טובת הילדים הקטנים הוא להיות במשמורת של האם, וזאת עד גיל שש. על כן, במקרים רבים עדיין האם נקבעת להיות המשמורנית היחידה. ואולם, אם בית המשפט משתכנע כי טובת הילד היא משמורת משותפת או אפילו משמורת יחידנית של האב, עקרון טובת הילד גובר על יתר הכללים.

עם השנים מתגבשת עמדה כי טובת הילדים היא דווקא במשמורת משותפת של שני ההורים, ומכל מקום המשמורת תיקבע על סמך פרמטרים רבים כגון מסוגלות הורית, התקשורת בין ההורים, רצונם של הילדים עצמם ועוד.

כאשר נקבעת משמורת להורה אחד, להורה השני ייקבעו זמני שהות עם הילדים. משמורת משותפת דורשת קשר תקין בין ההורים, מגורים במרחק סמוך זה לזה ושיתוף פעולה ביניהם, לפחות בכל הנוגע לגידול ילדיהם המשותפים.

יש לך שאלה?

פורום הסכם גירושין

חשוב לזכור כי לא משנה מה נקבע בבית המשפט או בבית הדין הרבני בעניין משמורת, הסדרי ראייה או מזונות, אף פעם לא מדובר בסוף פסוק. תמיד ישנה אפשרות, אם בשל שינוי נסיבות, התבגרות הילדים, שינוי המצב הכלכלי, שינוי מגורים, הקמת משפחה חדשה הכוללת ילדים נוספים ועוד ועוד מקרים, לפנות אל בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, בבקשה לשנות את ההסדרים שנקבעו. תמיד ניתן לבחון מחדש את טובת הילדים ולשנות את ההסדרים על פי עקרון הברזל הזה.