גירושין עם ילדים: טובת הילד מעל הכול

החלטתם לפרק את התא המשפחתי, והדבר ישפיע באופן משמעותי על ילדיכם המשותפים. ישנם ילדים שמאשימים את עצמם בפרידה, לעתים הם מרגישים נטישה מצד ההורה שעוזב את הבית, וחווים רגשות של חוסר אונים, פחד, כעס ובלבול.

ככל שהילדים צעירים יותר, הם יתמודדו טוב יותר עם עובדת הגירושין. אך מכל מקום, מחקרים מוכיחים כי ילדים שחווים פרידה קשה של הוריהם המלווה במאבקים משפטיים ולעתים תוך עירוב הילדים עצמם בתוך המלחמה, יושפעו מהפרידה לטווח ארוך ויחוו משבר של ממש.

חזקת הגיל הרך לילדים עד גיל שש

עד גיל 18 מוגדרים הילדים כקטינים, ולכן יש צורך לקבוע משמורת או חזקה ולהטיל את האחריות היומיומית על הדאגה לכל צורכיהם, חינוכם וגידולם. החוק בישראל מחיל את חזקת הגיל הרך, שלפיה לפחות עד גיל שש עדיף שהילדים יישארו בחזקת האם, כל עוד לא קיימות סיבות הנוגדות זאת, כגון אי מסוגלות הורית.

מסיבה זו, ברוב המקרים כאשר מדובר בילדים עד גיל שש, האם היא זו שתקבל את המשמורת. עם זאת, ההכרעה בעניין נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

מי יקבל את המשמורת על הילדים?

כאשר בני הזוג חלוקים בעניין החזקה על הילדים, בית המשפט מוסמך להכריע בסוגיה, אלא אם כן הוגשה קודם לכן תביעת גירושין לבית הדין הרבני שבה כרוך נושא משמורת הילדים. נושא זה עלול להוות המחלוקת הקשה ביותר בסכסוך הגירושין, אם כל אחד מהם מבקש להיות ההורה המשמורן. לא תמיד ההחלטה תהיה לטובתה של האם, אם כי בדרך כלל היא תקבל את המשמורת.

לעתים מתקשה בית המשפט להכריע לגבי זהות ההורה המשמורן, ואז הוא יערוך מבחנים לשני הצדדים כדי להעריך את מסוגלותם ההורית. אם יש הוכחה כי אחד ההורים אינו מסוגל לטפל בילדים עקב בעיות נפשיות, אלימות או נכות, תתקבל החלטה שהוא אינו יכול להיות ההורה המשמורן.

מכל מקום, עקרון העל המנחה את בית הדין או בית המשפט בקביעה לגבי המשמורת, הוא טובת הילד. מאחר שקיימת אפשרות כי במהלך השנים טובת הילד תשתנה, נושא המשמורת יישאר פתוח גם לאחר הכרעה בפסק דין, ובכל מועד ניתן יהיה לדון בו מחדש ולבחון אם אירעו שינויים מהותיים בנסיבות.

האם קביעת משמורת משותפת עדיפה?

בתי המשפט בישראל קובעים משמורת משותפת רק לעתים נדירות, כך שאם ברצונכם להגיע למשמורת משותפת מומלץ לערוך הסכם משמורת. ההסכם יכול להתקיים רק בתנאי ששני ההורים ימשיכו להתגורר בסמיכות לאחר הגירושין, ובמסגרתו ניתן לקבוע על גידול הילדים לפי חלוקת זמן שווה.

עם זאת יש לזכור כי בית המשפט אינו חייב לקבל את ההסכם, והוא יכול לקבוע אחרת אם יגיע למסקנה שקיימת סתירה עם טובת הילד.

התחשבות ברצונו של הילד

גם רצונם של הילדים עצמם מובא בחשבון, תוך הפעלת שיקול דעת לגבי גיל הילד, כלומר ככל שהגיל מבוגר יותר כך יינתן משקל רב יותר לרצונו של הילד, כאשר בדרך כלל לרצונם של ילדים מתחת לגיל 14 אין חשיבות רבה. כמו כן תיבחן בגרותו הנפשית, עד כמה נחרץ רצונו להתגורר או לא להתגורר עם אחד מהוריו, וכן תיבחן האפשרות שהוסת או הושפע על ידי אחד ההורים כנגד ההורה השני.

כדי להתרשם באופן אמיתי ובלתי אמצעי מהילד, בית המשפט רשאי לקיים דיון בדלתיים סגורות, ולעתים אף ישוחח עם השופט ללא נוכחות הוריו.

קביעת הסדרי ראייה הוגנים

אחרי שנקבעה המשמורת, יש להכריע לגבי הסדרי ראייה עבור ההורה הלא משמורן. גם כאן גילו של הילד ישפיע, וככל שהוא צעיר יותר כך ייקבעו הסדרי ראייה קצרים יותר כדי שלא לנתקו מההורה המשמורן.

יש לך שאלה?

פורום גירושין

בדרך כלל מקובל לקבוע שני ביקורים באמצע השבוע אחרי הצהריים, ונוסף על כך כל סוף שבוע שני. במקרים של התנהגות אלימה מצד ההורה, ייתכן שהוא יוגבל מבחינת הסדרי הראייה והם יתבצעו תחת פיקוח.