בכל הליך גירושין ובמסגרתו, מסדירים בין היתר את שאלת גובה מזונות הילדים. מדובר בתשלום חובה המחייב את האב לזון את הילדים ולשאת בצורכי המחיה הבסיסיים שלהם כגון מזון, מגורים וביגוד. במקרים רבים הסכמי גירושין המקבלים תוקף של פסק דין כוללים בתוכם את גובה תשלום המזונות, שנקבע בהסכמת הצדדים המתגרשים.
אך לעתים קרובות, אחרי מספר שנים שבהן המשיכו בני הזוג בחייהם, קורה שאחד הצדדים מבקש לשנות את גובה המזונות שנקבע בהסכם בבית המשפט, כאשר בדרך כלל האב המשלם מבקש להקטינם ואילו האם דורשת להעלות אותם.
בתי המשפט לענייני משפחה אינם משנים בקלות מזונות שנקבעו בהסכם, אלא רק במקרים מסוימים ויוצאי דופן של שינוי נסיבות מהותי, וזאת כדי להקנות להסכם הגירושין תוקף של יציבות, במטרה להקטין ככל האפשר הליכים משפטיים נוספים לאחר חתימת ההסכם. רק במקרים שנראה כי לא יהיה צודק להותיר את הסכום כפי שקבעו ההורים, בתי המשפט יסכימו לשנותו.
תביעה להגדלת מזונות לפי צורכי הילדים
כאשר מוגשת דרישה להגדיל את סכום המזונות, בתי המשפט בודקים את טובתם של הילדים ומנסים להתחקות אחר עתידם עד גיל 18, כדי להבטיח שיקבלו את הצרכים הבסיסיים עד הגיל שבו יוכלו לפרנס את עצמם.
היות שהעתיד אינו ידוע וניתן רק לנחש אותו, קיימים מצבים שבהם הנסיבות השתנו ונוצר הצורך לתקן את גובה המזונות בהתאם לנסיבות החדשות. את התביעה להגדלת הסכום יכולה להגיש האם, וגם הילדים עצמם יכולים להגיש את התביעה.
בחינת שינוי הנסיבות בבית המשפט לענייני משפחה
ברוב המקרים בתי המשפט אינם משנים פסיקה קודמת שנתנו, לאור החשיבות הרבה שניתנת במשפט הישראלי ליציבות הפסיקה וסופיות הדיון. קיימים פסקי דין שקבעו כי גם אם הנסיבות אכן השתנו מהותית, עדיין הוחלט שלא לשנות את סכום המזונות.
בדיקת שינוי הנסיבות מתבצעת בצורה מצומצמת ומוגבלת, בהתאם להלכה שנקבעה בפסיקה. אך יהיה קל יותר להגיע לתוצאה של הגדלת מזונות אם הסכום נקבע בהסכם הגירושין בין הצדדים ולא במסגרת תביעת גירושין בבית המשפט.
באילו מקרים הגדלת המזונות מוצדקת?
עצם העובדה שילדים גדלים ואיתם גם ההוצאות, אינה מהווה עילה מוצדקת להעלאת סכום המזונות. כמו כן, מי שתובע את הגדלתם חייב להוכיח שדרישתו מוגשת בתום לב ולא מתוך מניעים ואינטרסים לא כשרים, ושלא ניתן היה לצפות מראש את השינוי שהוא מבקש כעת.
דוגמה לשינוי נסיבות מהותי שלא ניתן היה לצפות מראש היא כאשר הכנסותיה של האם נפגעות באופן ממשי, למשל אם איבדה את מקום עבודתה, או כאשר צורכי הילד השתנו באופן דרסטי, למשל אם חלה במחלה הדורשת תרופות או טיפולים יקרים או שחל שינוי במצבו הנפשי.
אך כאשר התביעה הוגשה שלא בתום לב, לדוגמה אם האישה איבדה את מקור הכנסתה כי החליטה להתפטר, קשייה הכלכליים לא יספיקו כדי להצדיק את הגדלת המזונות, ובית המשפט יטיל עליה להתמודד עם הקשיים הכספיים בעצמה.
יש לך שאלה?
פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
לסיכום, לפני הכרעה ישקול בית המשפט האם יהיה צודק יותר לתקן את פסיקת המזונות הראשונה שנתן, האם נשאר בהסכם שחתמו עליו הצדדים פתח כלשהו לתיקון גובה המזונות, והאם התביעה להגדלת המזונות הוגשה בניקיון כפיים ובתום לב.
לא פעם קבעו בתי המשפט כי ההסכם בין ההורים אינו יכול לשמש מחסום מפני תביעה שיגיש הילד עצמו, וכאשר עניין המזונות נקבע בהסכם ללא התערבותו של בית המשפט, דרכו של הילד לא תיחסם מהגשת תביעה.