הורים לבן יחיד שנהרג בתאונת דרכים, פנו אל בית משפט לענייני משפחה בירושלים בבקשה לעשות שימוש בזרעו של בנם המנוח, כדי להפרותו על ידי אשה אחרת, שאינה בת זוגו. מנגד טענה בת הזוג שלא הסכימה להרות מזרעו, כי ברור לה שבעלה היה מתנגד להביא לעולם ילד עם אשה זרה. בית המשפט קיבל בשבוע שעבר (יום ד') את הבקשה, וקבע כי ההורים זכאים על פי צו ירושה לעשות שימוש במחצית ממבחנות הזרע.

 

בשנת 1990 עלתה המשפחה מברית המועצות, כשהבן היה כבן 15 שנים. בהיותו כבן 31 הוא נישא לנתבעת, ולאחר תקופה קצרה נהרג בתאונת דרכים. מיד לאחר שנודע על פטירתו הודיעו ההורים והאלמנה על הסכמתם לבצע שאיבת זרע מגופו. האלמנה הצהירה שהיא מודעת להשלכות ההליך ומסכימה לביצועו, ובאותו יום בוצע הליך שאיבת הזרע בהצלחה והזרע הוקפא ונשמר בבנק הזרע.

 

כשנה לאחר פטירת הבן פנו ההורים אל האלמנה לגבי אפשרות לעשות שימוש בזרע. האלמנה ביקשה זמן לחשוב על כך, ובחלוף שנתיים עדיין לא גיבשה עמדה. לטענת ההורים, בשלב זה היא אמרה להם שככל שהדבר תלוי בה, הם חופשיים לנהוג בזרע כראות עיניהם.

 

ההורים טענו כי העדיפו שהזרע יופרה ברחמה של האלמנה, אך היא התקשתה להחליט בעניין. על כן ביקשו לעשות שימוש בזרע ולהפרותו ברחמה של אשה אחרת שהביעה הסכמתה לכך. בנוסף טענו ההורים שעל פי צו הירושה הם זכאים למחצית מכלל רכושו של הבן ולכן הם יורשים, ביחד עם האלמנה, בזכויות שיש בזרעו.

 

האלמנה לא הכחישה כי בעלה רצה להביא ילדים לעולם, אך לטענתה הוא רצה להביא ילדים משותפים יחד איתה, והיה מתנגד באופן נחרץ להבאת צאצא לעולם על ידי אשה זרה. בנוסף הביעה חשש מכך שאם היא תחליט לעשות שימוש בזרע בעצמה, ההורים ישתלטו על חייה או על חיי הילד. לאחר התלבטות ממושכת הודיעה כי הותירה את המחלוקת לשיקול דעת של בית המשפט.

 

האשה שהביעה הסכמה להפריה היא רווקה כבת 39 שנים אמא לילד כבן 4 שנים, שנולד בעקבות הריון לא מתוכנן. האשה הצהירה שלמעלה משנה היא מצויה בקשר עם ההורים ומבינה היטב את השלכות וההליך ומוכנה לשיתוף פעולה עם המשפחה.

 

האלמנה הצהירה כי לא ידוע לה על התנגדות המנוח ליטול מזרעו

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, סבר בית המשפט כי האלמנה לא התנגדה לבקשת ההורים, אלא הותירה עניין זה לשיקול דעתו, כך שלמעשה ביקשה שלא להיות יותר מעורבת בהליך. עוד קבע כי הטענה בדבר התנגדותו הנחרצת של המנוח להבאת צאצא לעולם על ידי אשה זרה, אינה מתיישבת עם הצהרתה של האלמנה בטופס בקשה לנטילת זרע מנפטר, שבו הצהירה כי יש לה יסוד סביר להניח כי היה מסכים לנטילת הזרע, אילו נשאל על כך בחייו. וכי לא ידוע לה על התנגדותו ליטול מזרעו ולהביא ילדים לעולם, עמה או בכלל, בחייו או לאחר מותו.

 

בסופו של דבר השתכנע בית המשפט כי הבן רצה בכל מאודו להקים דור המשך, ולשם כך התחתן זמן קצר לפני מותו בטרם עת ותכנן להקים משפחה. ואילו יכול היה לדעת את דבר מותו הקרוב ואי הסכמתה של אשתו להרות מזרעו, היה הוא מכבד את רצון הוריו בהמשכיות משפחתו, ומסכים להבאת ילדים שיחיו בעולם גם בהיעדרו.

 

יש לך שאלה?

פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום צו ירושה | צו קיום צוואה

 

בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את בקשת ההורים, והחליט לאפשר להם לעשות שימוש במחצית ממבחנות הזרע של בנם ולהפרותו בגופה של האם המיועדת. כמו כן קבע כי מחצית מהמבחנות תשארנה בהקפאה, כדי לאפשר לאלמנה לבצע הפריה, אם תרצה בכך.

 

תמ"ש 27169-11-13