האם הנאשמת בסך הכול ישבה במושב הנהג בזמן שהמכונית של בן זוגה כבויה, והתרשמה מלוחות השעונים, או שהיא עברה על החוק ונהגה ברכב מבלי שיש לה רישיון נהיגה תקף כאשר בן הזוג יושב לידה? לפני שבוע (יום ד') החליט בית משפט השלום לתעבורה בפתח תקווה כי לא השתכנע בכך שהיא ביצעה את העבירה מעבר לכל ספק סביר, וזיכה אותה מאשמה.


מאחר שהאישה כפרה באשמה, בניגוד לטענת כתב האישום כי היא החליפה מקומות עם בן הזוג רק מכיוון שהבחינו בשוטרים, התנהלו דיוני הוכחות מטעם הצדדים והובאו לעדות השוטרים והמתנדבים שהיו במקום, הנאשמת ובן זוגה. השאלה המרכזית שעלתה במחלוקת הייתה האם ישבה במושב הנהג בזמן שהרכב מונע או כבוי. הצדדים לא היו חלוקים ביניהם כי היא לא החזיקה ברישיון נהיגה באותו זמן ואף ישבה במושב הנהג.


עדי התביעה הציגו שלוש גרסאות סותרות, ולא היה ניתן להרשיע את הנאשמת לפיהן


שני שוטרים ושני מתנדבים העידו מטעם המאשימה. אחד השוטרים העיד כי ראה את הרכב עם אורות דלוקים, כשהתקרב הבחין באישה יוצאת ממושב הנהג ומחליפה מקומות עם הנוסע שישב לידה, וזאת כאשר הרכב עמד והיה מונע. עם זאת הוא לא הבחין בשום שלב שהרכב היה בתנועה. השוטר השני ראה אף הוא שהם מתחלפים ביניהם במקומות, אך לא ראה את הנאשמת נוהגת. מצד שני, הוא הבחין שהמנוע דולק.


אחד המתנדבים העיד שהמקום שבו נתפסו האישה ובן זוגה הוא אזור פורענות המשמש פעמים רבות ללימודי נהיגה לא חוקיים. לפי טענתו ובניגוד לעדות השוטרים, הוא ראה מרחוק את הרכב בתנועה, וכשהתקרב הרכב נעצר והיושבים בו החליפו מקומות.


מהצד השני העידו האישה ובן זוגה, הם סיפרו שחזרו מבילוי בראשון לציון והחליטו בספונטניות לעצור בחניון הסופרלנד כדי שהאישה תוכל לקבל פרספקטיבה על מושב הנהג ולהתחבר לקראת לימודי התאוריה. כמו כן תכננו להמשיך לעניינים אינטימיים יותר אך בסופו של דבר זה לא קרה, מאחר שהבחינו בשוטרים שמתקדמים אל עבר הרכב.


הוכרע שלא ניתן להרשיע אותה על סמך עדויות התביעה. בעדויות השוטרים לא התגלתה כל עבירה. עדותו של המתנדב שראה את הרכב בתנועה נדחתה, משום שסתרה את עדויות השוטרים אשר לא הזכירו תנועת רכב, מה עוד שהמתנדב השני מסר דברים הפוכים ובעצם הציג גרסה שלישית להתרחשות האירועים מטעם התביעה.

 

יש לך שאלה?

פורום הזמנה לדין במשפט תעבורה
פורום נהיגה ללא רישיון, ביטוח או טסט


שלוש הגרסאות השונות שהציגו העדים, אשר נוגעות ללב לבו של תיק התביעה, כאשר שני עדים לא ראו תנועה של הרכב, עד שלישי תיאר תנועה שהבחין בה מרחוק ואז עצירה ועד רביעי בכלל תיאר כי הרכב היה בעצירה והחל בתנועה בזמן שהתקרבו אליו, הובילו את השופט למסקנה שיש לזכות את הנאשמת מהמעשים שיוחסו לה בכתב האישום, ולו מחמת הספק, היות שהתביעה לא מבוססת דיה ולא הצליחה להוכיח מה באמת אירע באותו חניון, והאם הנאשמת אכן נהגה ברכב כאשר אין לה רישיון נהיגה בתוקף.


תתע"א 5353-11-14