בשעת ערב נפצעה האישה בזמן שחצתה את הכביש במקום שאינו מיועד לחציית הולכי רגל, עלתה על אי תנועה ונפלה לאחר שרגלה נתקעה בשקע שהכשיל אותה. בית משפט השלום בראשון לציון קבע אשם תורם בשיעור 30% לאישה משום שחצתה את הכביש באופן לא זהיר, אך את מרב האחריות הטיל על עיריית ראשון לציון. ביום ד' חויבה העירייה בפיצוי בסך של כ-114,800 שקלים, בתוספת תשלום בסך של כ-23 אלף שקלים עבור אגרות בית המשפט והוצאות שכר טרחה.
בכתב התביעה תיארה האישה את התרחשות העניינים: זה היה יום חורף קר עם רוחות המנשבות בעוצמה, היא יצאה עם בעלה וילדיהם מביתה של גיסתה וביקשה להגיע אל רכבה שחנה בצד השני של הרחוב. לא היה מעבר חציה סמוך, ולכן לא נותרה לה ברירה אלא לחצות במקום שבו חצתה. כשירדה מאי התנועה נתקעה רגלה בחור שנפער בין שתי אבנים, וכתוצאה מכך היא הוטחה על הכביש.
העירייה הייתה צריכה לצפות שהולכי רגל יחצו את הכביש באותה נקודה, ולדאוג לתקן את המפגע
בחקירתה בבית המשפט היא חזרה על אותה גרסה, והשופט מצא כי היא מהימנה, עקבית, אמינה ואף לא נסתרה על ידי הנתבעת. כמו כן צורפו לתביעה תמונות שצילם בעלה כמה ימים לאחר נפילתה, ומהן עלה בבירור כי בתוך אי התנועה יש שקע גדול המהווה סכנה של ממש.
אמנם העירייה טענה כי התמונות אינן יכולות לבסס את גרסת התביעה משום שבזמן אמת, התובעת לא הראתה לבעלה את אזור התאונה, אך השופט דחה טענה זו מכיוון שהבעל העיד כי כשניגש לסייע לאשתו לאחר שנפלה הבחין מיד בשקע הגדול.
העירייה הוסיפה וטענה כי המסמכים הרפואיים מחדר המיון אינם תואמים את גרסתה של האישה, מאחר שנכתב בהם כי נפלה על המדרכה, אך השופט סבר כי אין בכך חשיבות של ממש, ובוודאי לא די במסמכים האלו כדי לשמוט את הקרקע תחת גרסת התביעה. ייתכן שהרופאים לא הקפידו על רישום הנסיבות, קבע, ואף לא ניתן לצפות מאדם פצוע שיתאר בפרטי פרטים את אופן פציעתו.
נוכחותם של הולכי רגל על הכביש, גם במקומות שאינם אמורים להימצא בהם, אינה דבר חריג, הוסיף השופט, ומאחר שהעירייה בחרה שלא למנוע את המעבר באותו מקום באמצעות מעקה בטיחות, כאשר מעבר החציה הקרוב ביותר נמצא כ-130 מטרים משם, היא הייתה צריכה לצפות שבנקודה זו יחצו את הכביש הולכי רגל, ולדאוג למניעת מפגעים במקום. המסקנה היא כי העירייה התרשלה ועליה לפצות את האישה.
עם זאת, מכיוון שהתובעת חצתה את הכביש באותה נקודה, היא הייתה צריכה לנקוט משנה זהירות בעת החציה ולהיות ערנית לסביבה. המפגע על אי התנועה היה בולט לעין והיא הייתה אמורה לשים לב אליו. מסיבה זו קבע השופט אשם תורם בשיעור 30% לתובעת.
יש לך שאלה?
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום אובדן כושר עבודה
בהתאם לנכות הרפואית שנקבעה לה על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בשיעור של כ-12%, ההפסדים שנגרמו לשכרה כתוצאה מכך והכאב והסבל שחוותה, בניכוי שיעור האשם התורם, נקבע סכום הפיצויים על סך של כ-114,800 שקלים, לצד תשלום נוסף מצד העירייה על הוצאות המשפט בסך של כ-23 אלף שקלים.
ת"א 21779-12-12