אם לששה קטינים הורשעה בעבירות של הזנחת ילדים, בכך שעזבה את דירתה והשאירה את בנותיה, בנות השנתיים והשלוש ללא השגחה בדירה מטונפת ומוזנחת, כשהחלונות פתוחים לרווחה. במקרה שני היא השאירה תנור חימום דולק בדירה אשר גרם לשריפה. בית משפט השלום ברמלה גזר עליה בשבוע שעבר (יום ה') ארבעה חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך של 1,000 שקלים והתחייבות בסך 3,000 שקלים, שלא תבצע במשך שנתיים את העבירות שבהן הורשעה.
על פי עובדות כתב האישום, בחודש נובמבר 2010, הנאשמת התגוררה עם ילדיה בדירה מטונפת בלוד, שהמרצפות ברחבי הבית שבורות ומהוות סכנה. בשעת בוקר היא עזבה את הדירה ונעלה את הדלת כשהיא משאירה לבדן את שתי בנותיה בגילאי שלוש ושנתיים, בחדר חשוך, ללא השגחת מבוגר, זאת בשעה שחלונות הדירה בקומה השנייה פתוחים לרווחה ללא סורגים.
שוטרים שהגיעו לבניין בעניין אחר, מצאו את הבנות לבדן כשהן מלוכלכות ומדיפות ריח שתן. אחת מהבנות סבלה מחבלה ונפיחות במצח והשנייה סבלה מעיניים אדמומיות ונפוחות.
האם השאירה תנור דולק צמוד לכורסה עם שמיכות ונכנסה למקלחת
בחודש מרץ 2011, בעת ששהו שלוש בנותיה בדירה, השאירה האם תנור חימום דולק בסלון, ונכנסה להתקלח. התנור שהיה צמוד לכורסה עם שמיכות, גרם להתחממות השמיכות שהחלו לבעור והאש התפשטה בבית וגרמה לנזקים כבדים. האם לא הצליחה להגיע לילדים, לכן קפצה מהחלון והזעיקה עזרה. הבנות חולצו על ידי שכנים, אשר פרצו לדירה בכוח, ופונו לטיפול בבית חולים, כשהן סובלות משאיפת עשן וקוצר נשימה.
הנאשמת הודתה בביצוע עבירות של השארת ילדים בלא השגחה, הזנחת ילדים ומעשי פזיזות ורשלנות באש, אך התקשתה לקחת אחריות מלאה למעשיה, ונשלחה לקבל תסקיר משירות המבחן.
מהתסקיר עלה כי הנאשמת כבת 30, ללא עבר פלילי, נשואה בשנית ובעלה הנוכחי מרצה עונש מאסר בכלא. היא מגדלת בגפה ששה ילדים בגילאי 9 חודשים עד 11 שנים ומתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה ומתשלום מזונות עבור ילדיה מנישואיה הראשונים.
הנאשמת טענה כי נאלצה לצאת לעבודה והשאירה את הבנות בהשגחת שכנתה, אך היא לא עשתה כן, והשאירה אותן לבדן. בנוגע להזנחת הבית, טענה כי באותה תקופה ערכה בדירה שיפוצים, והשריפה לטענתה נגרמה בשל קצר חשמלי.
המדינה ציינה כי מדובר במקרה חמור של הזנחת קטינים, שבו נשארו הבנות ללא השגחה במצבי סיכון משמעותיים ורק בנס נמנע אסון. עוד טענה כי התיק הוגש לאחר ניסיונות רבים להפנות את האם להליך טיפולי טרם הגשת כתב האישום, אולם היא לא הגיעה לשירות המבחן ואף דחתה הזדמנויות רבות לשיתוף פעולה עם שירותי הרווחה. על כן עתרה להשית עליה עונש של ארבעה חודשי עבודות שירות לצד עונשים נלווים.
מנגד טענה הסנגורית כי באותה תקופה הנאשמת היתה פרודה מבעלה הראשון, וחיה בתנאי עוני בדירה של משפחת בעלה. כיום היא מבינה את מהות מעשיה, ומאז המקרה היא מטפלת בקטינים ולא עוזבת אותם לרגע. הסנגורית ביקשה להימנע מהטלת עונש מוחשי אשר עלול לפגוע ולהעניש את כל המשפחה, ועתרה להשית עליה מאסר על תנאי.
יש לך שאלה?
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, סבר בית המשפט כי הפגיעה בערך המוגן באירוע הראשון היא ברף בינוני ומידת הפגיעה באירוע השני ברף בינוני עד גבוה. מתחם הענישה במקרים דומים של הזנחת קטינים נקבע על פי נסיבות הקשורות ואינן קשורות בביצוע העבירה, והנזק שהיה צפוי להיגרם.
במקרה זה סבר בית המשפט כי בחלוף הזמן המשמעותי לא נפתחו לנאשמת תיקים חדשים ולא התקבלו דיווחים שליליים נוספים, לכן השתכנע כי הטלת עונש קונקרטי תפגע בשיקום הנאשמת ובילדיה, וגזר עליה עונש מאסר על תנאי למשך ארבעה חודשים, לצד התחייבות וקנס בסך 1,000 שקלים אשר יהווה עונש מוחשי עבורה.
ת"פ 14824-07-13