לאחרונה נדון ערעורו של אדם על גזר הדין שניתן לו בבית משפט השלום אשר כלל שנה וחודשיים של מאסר בפועל, וכן הרחקה ממגרשי ספורט לתקופה של שלוש שנים ותשלום פיצוי בסך של 600 שקלים. בתיק העיקרי שהוגש נגדו הורשע בהקמת חברה פיקטיבית ועל כך נדון לרוב תקופת המאסר בפועל. הוא ביקש לצרף תיק נוסף שהוגש נגדו בגין התנהגות פרועה במגרש כדורגל, ועל עבירה זו נדון לחודשי מאסר נוספים והרחקה מהמגרשים. בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי בהתאם לעונש שנגזר עליו בתיק האחר, אפשר להקל במידה מסוימת בעונש ההרחקה, והחליט לקצר את תקופת ההרחקה לשנתיים.


ביתר פירוט, בתיק העיקרי הואשם המערער עם שני נאשמים אחרים בהקמת חברה פיקטיבית ובקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות.

לנאשם יוחס סיוע בהקמת החברה ובפתיחת חשבון הבנק עבורה והוא הורשע בכך שלא מנע מהשניים האחרים את ביצוע העבירות.


לגבי התיק הנוסף שצורף, על פי עובדות כתב האישום הוא הגיע למשחק הדרבי בבלומפילד, התפרץ למגרש בדיוק כשאחד השחקנים התכוון לבעוט כשהוא שתוי וללא חולצה, ירק על השחקן, בעט בו וגרם לו לחבלות. כששוטרים ניסו להשתלט עליו הוא נשך אחד מהם בבטנו.

אוהדים אחרים התפרצו למגרש בעקבות מעשיו והחלו בהתפרעות אלימה שהובילה להפסקת המשחק.


בית המשפט: הטענה שהאוהד התפרץ למגרש משום שהיה שיכור או פירש את מעשיו של השחקן כהתגרות אינה סיבה מספיקה להקלה בעונש


הוא הודה בעבירות והופנה לשירות המבחן, אשר סקר את נסיבות חייו המורכבות, כולל חובות לשוק האפור וללא מקום מגורים קבוע. לקצין המבחן סיפר כי הוא אוהד הפועל תל אביב שנים רבות ופעל מתוך כעס כלפי אותו שחקן ש"ערק" מהקבוצה לקבוצה המתחרה. הוא הכיר בכך שהתנהג באלימות והביע חרטה על פגיעתו במאבטח.


קצין המבחן סבר שיש להטיל עליו עונש שיאפשר לו להשתלב בטיפול ובשיקום, והציע להעניש אותו בעבודות שירות ובמאסר על תנאי. אך בית משפט השלום הדגיש את הצורך בענישה מחמירה בעיקר בכל הנוגע לאלימות במסגרת אירועי ספורט, וגזר עליו את העונש האמור.


בערעורו טען כי בית המשפט טעה בהערכה מופרזת של חלקו בהפסקת המשחק, משום שהמשחק הופסק לאור הרחקת השחקן אשר הובילה להשתוללות על כר הדשא. הוא ציין כי מספר רב של אוהדים התפרץ למגרש אך רק הוא ואוהד נוסף הועמדו לדין. במקרים רבים אחרים של אלימות במגרשים בכלל לא הוגשו כתבי אישום, המשיך בטענתו, והעונש שהוטל עליו לא מידתי יחסית לפסיקה הנהוגה.


שלושת שופטי בית המשפט המחוזי עמדו על הצורך במיגור תופעת האלימות הנפוצה במשחקי ספורט, אשר מחייבת עונשים מחמירים שיעזרו בהרתעה ממשית. לכן הטענה שהמערער התנהג באלימות משום שהיה שתוי או פירש את התנהגותו של השחקן המותקף כהתגרות אינה יכולה להצדיק הקלה בעונשו, בייחוד כאשר המשיך ותקף מאבטח לאחר מכן.

 

יש לך שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום כתב אישום במשפט הפלילי


עם זאת, לגבי עונש ההרחקה, לאור התקופה שבה כבר הורחק מהמגרשים, עונש המאסר שהוטל עליו בתיק השני והתחייבותו שלא לבצע עוד עבירות במגרשים, החליטו השופטים להקל במעט בעונשו ולקצר את תקופת ההרחקה לשנתיים במקום שלוש שנים. שאר רכיבי העונש נותרו בעינם.


עפ"ג 1228-09-15