בחודש ינואר 2009, השתתפה אשה כבת 66 בטיול מאורגן במדבר מטעם החברה להגנת הטבע. במהלך ירידה מסלע גדול היא נפלה ונחבלה. המטיילת טענה כי התאונה ארעה בשל רשלנות המארגנת, לכן הגישה נגדה תביעת פיצויים. בית משפט השלום בתל אביב - יפו קיבל בשבוע שעבר (יום ה') את התביעה, וחייב את הנתבעת בסך של 68,000 שקלים.

 

התובעת טענה כי קבוצת המטיילים בגיל מבוגר יחסית, נדרשו לצעוד באתר טבע על גבי סלע גדול ממרומו, וכאשר הגיעו לקצהו הנמוך, התבקשו לשבת על הישבן ולהחליק לאט בשיפוע מתון לעבר הקרקע ואז לקפוץ מן הבולדר.

 

במהלך הירידה מהסלע הגדול התובעת נפלה ונחבלה בברך ימין, ועקב כך נאלצה לעבור ניתוח, טיפולים רפואיים ופיזיותרפיה. לטענתה, לא ניתנו לה הסברים ראויים כיצד לרדת בבטחה מן הבולדר, והיא לא ידעה מראש כי תיאלץ לקפוץ מהסלע. כמו כן, המדריך לא סייע לה במהלך הירידה ולא ניתן לה כל ציוד עזר כדי למנוע את פציעתה.

 

התובעת טענה כי לחברה להגנת הטבע קמה חובת זהירות מושגית וקונקרטית כמפעילת הטיול המאורגן, למנוע סיכונים בלתי סבירים אשר עלולים לפגוע בקבוצת המטיילים, וכי התאונה ארעה בשל רשלנותה, מאחר שהיא לא הקצתה מסלול בטיחותי, ולא יידעה את המטיילים אודות המכשולים הקיימים בו, ואף לא דאגה להשגחה בעת מעבר בקטעים בעייתיים.

 

מנגד טענה החברה להגנת הטבע כי לא פעלה ברשלנות, והכחישה את אחריותה לתאונה. לטענתה, התובעת קיבלה הסברים ראויים בנוגע לטיול ולאופן הירידה מן הבולדר, וכי נפילה במהלך המסלול היא סיכון טבעי אשר טמון ביציאה לטיולים מסוג זה.

 

המדריך הודה כי לא סייע לתובעת בעת הירידה

 

מדריך הטיול העיד כי לא ניתן היה לקבץ את כלל הקבוצה סביב הבולדר, מטעמי מקום ושטח, על כן מסר את הוראות הירידה מהסלע, רק לחמישה מטיילים שצפו בהדגמה, והם היו אמונים להישאר מאחור, לאחר שהמשיך להתקדם ולסייע לשאר היורדים. המדריך טען כי כלל לא התכוון שהמטיילים יקפצו מן הסלע, אך הודה כי לא שהה לצד כל היורדים מן הבולדר, אלא המשיך במסלול כדי שלא יאבדו בוואדי.

 

לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, התרשם בית המשפט כי המדריך נדרש היה להסביר לכל חברי הקבוצה כיצד לרדת מסלע כה גדול בבטחה, להתחשב בגילם המבוגר, ולסייע להם במהלך הירידה. לפיכך הגיע למסקנה כי הנתבעת התרשלה בסיפוק הוראות בטיחות ראויות ובמתן סיוע והשגחה בעת הירידה מהסלע הגדול.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות מקצועית
פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד

 

יחד עם זאת השתכנע בית המשפט כי נאמר לתובעת מפורשות טרם היציאה לשטח, כי מדובר בטיול ברמת קושי - קשה עד בינונית, שאינו מתאים למתקשים בירידות. אולם היא בחרה להסתכן מרצונה חרף היותה מודעת לסיכונים וחרף מצבה הרפואי שכלל כאבים בברך. על כן קבע כי יש לייחס לה אשם תורם בשיעור של 50%.

 

בנסיבות אלה קיבל בית המשפט את התביעה, וחייב את החברה להגנת הטבע לפצות את התובעת בסך של 68,000 שקלים, בצירוף תשלום האגרה ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 15,900 שקלים.

 

ת"א 36751-06-10