מורה במשרד החינוך הגיש תביעה נגד המדינה להכרה בזכאותו ליום עבודה מקוצר בשל היותו אב לילד מתחת לגיל 14, מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, ולהורות על פיצוי רטרואקטיבי עבור השנים שבהן היה זכאי ליהנות מההטבה. בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע קיבל בשבוע שעבר (יום ב') את התביעה, וקבע שלתובע קמה הזכות לקיצור יום עבודה.

 

התובע, אב לארבע בנות, עובד במשך 22 שנים כמורה במשרד החינוך במשרה מלאה, ואשתו עובדת כאחות בבית חולים בהיקף של 80% משרה. לטענת התובע, במהלך שנות העסקתו הוא פנה פעמים רבות למשרד החינוך, בבקשה לממש את זכאותו לקיצור יום העבודה, אולם כל פניותיו נענו בשלילה, בטענה כי אינו זכאי להטבה היות ואשתו אינה מועסקת במשרה מלאה.

 

התובע טען כי על פי רפורמת אופק חדש, בת הזוג אינה צריכה לעבוד 100% משרה, כדי שהאב יוכל לממש את ההטבה ליום עבודה מקוצר. ואף טען כי אשתו אינה מקבלת קיצור יום עבודה במסגרת עבודתה בבית החולים. לפיכך דרש להכיר בזכאותו ליום עבודה מקוצר, וכן דרש פיצוי כספי בגין שלילת זכותו.

 

משרד החינוך טען מנגד כי על פי תקנון שירות המדינה ונהלי אופק חדש, בת הזוג של מבקש ההטבה נדרשת לעבוד בהיקף של משרה מלאה בת 40 שעות לפחות. ואף הדרישה למשרה מלאה מתייחסת אך ורק לבת זוג שהיא עצמאית ולא שכירה.

 

בנוסף נטען כי לתובע אין עילה לקבל פיצוי, מכיוון שהפסיקה קבעה כי בעוד שקיצור יום העבודה מהווה הטבה הורית הניתנת לאמהות ולאבות שהם עובדי הוראה, במסגרת העדפה מתקנת הזכות להמיר את ההטבה בשכר, נתונה לאמהות בלבד.

 

אין כל דרישה בחוק שבת הזוג תועסק במשרה מלאה

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית הדין כי תכלית חוק שוויון הזדמנויות היא ליצור שוויון בין בני זוג במעמדם כהורים עובדים, ולאפשר להם לנצל את הזכויות הקיימות במקום עבודתם. על פי סעיף 4 בחוק, הזכות לקיצור יום העבודה נתונה גם לאב, אך אינו זכאי להמיר את קיצור יום העבודה בהטבה כספית. יחד עם זאת התניות היחידות בנוגע לבת זוגו של מבקש ההטבה, קובעות כי היא צריכה להיות מועסקת, ולא לנצל בעצמה את הזכאות לקיצור יום עבודה.

 

יש לך שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים

 

בית הדין דחה את הטענה כי כדי לממש את ההטבה על בת הזוג להיות מועסקת במשרה מלאה, מכיוון שדרישה זו אינה מופיעה בהוראות החוק, וקבע כי ההסכם הקיבוצי על פי תקנות שירות המדינה, אינו יכול לגרוע מזכויות העובד באופן חד צדדי, אלא רשאי להוסיף לו זכויות. 

 

בנסיבות אלו קיבל בית הדין את התביעה וקבע כי לתובע קמה הזכות לקיצור יום עבודתו, ואין בעובדה שאשתו מועסקת במשרה חלקית כדי לגרוע מזכאות זו. בנוסף נקבע כי התובע זכאי לפיצוי החל מחודש דצמבר 2012, שהוא מועד המצאת אישור המעסיק של אשתו, על אי קבלת הטבות מכוח זכותה ההורית.

 

סע"ש 14181-12-13