מנהל כוח אדם במפעל במגדל העמק נקלע לקטטה בין עובדים, וכאשר ניסה להפריד, חטף אגרוף בבטן מאחד העובדים, וכתוצאה מכך שהה בתקופת אי כושר למשך חודש ימים. לאחר שהתיק במשטרה נסגר, הגיש המנהל תביעה אזרחית נגד התוקף ונגד חברת כוח אדם כמעסיקה של הנתבע. בית משפט השלום בעפולה קיבל בשבוע שעבר (יום ב') את התביעה, וחייב את הנתבע לפצות את התובע בסך של 18,000 שקלים.

 

על פי עובדות התביעה, כשלושה חודשים לפני אירוע התקיפה, הופנה הנתבע על ידי חברת כוח אדם לעבודה במחלקת ייצור. בחודש מרץ 2008, הודיעו למנהל, שהיה אז כבן 57, כי ישנה קטטה בין עובדים באולם הייצור במפעל.

 

המנהל הגיע למקום המריבה מתוקף תפקידו כאחראי כוח אדם, שם ראה את הנתבע אוחז בסכין ומנסה לתפוס עובד אחר. לפתע, ללא כל סיבה וללא התגרות מצד המנהל, הנתבע הכה אותו בחזה וכתוצאה מכך נפל המנהל על הרצפה ואיבד את ההכרה.

 

לאחר שהתאושש, פנה המנהל לתחנת המשטרה והגיש תלונה בגין תקיפה, ובהמשך קיבל טיפול רפואי בבית חולים בשל חבלות בבית החזה ובצלעות. בעקבות האירוע, שהה התובע בחופש מחלה למשך חודש ימים, ולאחר מכן חזר לתפקוד חלקי במפעל, ועקב כך הוא פוטר לטענתו מעבודתו.

 

כתוצאה מהתקיפה לתובע נותרה נכות זמנית בשיעור 20% בתחום הנפשי, לא נותרה כל נכות צמיתה והאירוע הוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה.

 

הנתבעים טענו כי התובע טעה בזיהוי התוקף

 

הנתבע הכחיש כי תקף את התובע, וטען כי התיק במשטרה נסגר בשל נסיבות שאינן מצדיקות את העמדתו לדין. לדבריו, ביום האירוע התפתחה תגרה רבת משתתפים בתוך המפעל, והתובע ניסה להפריד בין המתקוטטים, וכתוצאה מכך נהדף ארצה על ידי אחד המשתתפים, איבד את ההכרה ונפצע.

 

חברת כוח אדם טענה כי אינה אחראית לקרות האירוע, וכי התובע טעה בזיהוי התוקף, ולא הוכיח שהנתבע הוא זה שתקף אותו, ואף נמנע מלצרף את הנהלת המפעל כנתבעת נוספת, על אף שהיא חבה כלפיו אחריות מוגברת בהיותו המעבידה. בנוסף טענה כי יש לייחס אשם תורם לתובע, מכיוון שהתערב בקטטה שפרצה בין עובדים ובכך חשף עצמו מרצון לסיכון של היקלעות למעשה אלימות.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, העדיף בית המשפט את גרסתו של התובע והשתכנע כי הנתבע תקף אותו, בכך שנתן לו אגרוף בבטן והפילו על הרצפה, למרות שהתיק נסגר, וקבע כי הוא אחראי לפצותו בגין הנזק שנגרם לו.

 

בית המשפט ביסס את החלטתו על סמך התלונה שהוגשה והודאת הנתבע בעת חקירה נגדית, כי הוא חתום על ההודאה במשטרה וכל האמור בה אמת. הנתבע אמנם הודה כי לא זכר את השתלשלות האירועים, אך לא מסר תרחיש אחר בנוגע לאופן וסיבת פגיעתו של התובע ולא הוכיח כי לא היה מעורב באירוע.

 

בית המשפט דחה את התביעה נגד חברת כוח אדם, מאחר שהתובע לא הוכיח כי היא התרשלה בתהליך ההשמה של העובדים במפעל, ואף לא הוכח כי הנתבע היה מעורב בעבר במעשי אלימות קודמים, לכן המעסיקה לא ידעה או לא יכולה היתה לדעת כי נשקפת מסוכנות מן הנתבע.


יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום תאונת עבודה

 

בנוסף קבע בית המשפט כי אין לייחס אשם תורם לתובע, ואף סבר כי לא קיים קשר סיבתי בין אירוע התקיפה לפיטורין. לפיכך קבע כי הוא זכאי לפיצוי בגין נזק לא ממוני עבור כאב וסבל שהסבה לו הפציעה, על כן חייב את הנתבע בסך של 18,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך 2,500 שקלים ושכר טרחת עורך דין בשיעור 20% מסכום הפיצוי.

 

ת"א 45051-06-11