גבר ששימש אפוטרופוס של קרובת משפחה אשר התגוררה בשנות חייה האחרונות במוסדות גריאטריים, נתבע על ידי יורשותיה של החסויה להשיב כספים שלקח ממנה, כגון דמי שכירות שהפיק מהשכרת ביתה בתקופה שבה הייתה מאושפזת ולא התגוררה בו. הוא טען מנגד כי היה רשאי להשכיר את הדירה כדין, וכן כי מגיע לו תשלום עבור ניהול ענייניה כאפוטרופוס. התביעה נדונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, אשר קבע בשבוע שעבר (יום א') כי כספי השכירות היו שייכים למנוחה, והורה לו להשיב את כל הסכום שלקח לכיסו ולא העביר לחשבונה בסך של כ-105 אלף שקלים, וכן שישלם עשרת אלפים שקלים עבור הוצאות המשפט.


התובעות בתיק זה הן אחייניותיה של המנוחה, ואילו הנתבע הוא אחיינה של אמה אשר שימש כאפוטרופוס שלה מאז פטירתו של אביו. אמה של החסויה הורישה לו את זכויותיה במשק במושב, ובמסגרת צוואתה קבעה כי בתה תתגורר במשק, כי הנתבע ישלם לה סכום מסוים מדי חודש וכן כי לא יוכל למכור את המשק כל עוד הוא משמש למגורי בתה.


כאמור, במשך מספר שנים בערוב ימיה של החסויה, היא לא התגוררה בביתה אלא במוסדות גריאטריים, ובזמן זה השכיר הנתבע את הבית. כשנודע לתובעות שקיבלו את רכושה בירושה, ביקשו מהאפוטרופוס מידע על התנהלותו הכספית במהלך תקופת כהונתו, ובעקבות תשובותיו הלא מספקות עלה בלבן חשש כי מעל בתפקידו ושלשל לכיסו כספים שהיו שייכים לדודתן וכעת אמורים לעבור אליהן כיורשותיה.


בית המשפט: לאור העובדה שהנתבע קיבל בירושה את זכויותיו במשק מאמה של החסויה, הוא אינו זכאי לתשלום שכר טרחה עבור פעילותו כאפוטרופוס


בתביעתן טענו כי התברר להן שהנתבע לא הפקיד בחשבונה של דודתן את כספי שכר הדירה אלא לקח אותם לכיסו. נוסף על כך טענו שלא הגיש את הדוחות לאפוטרופוס הכללי מדי שנה כפי שנדרש אלא רק בדיעבד, ואף נהג שלא כדין כאשר הלווה לה כספים ללא אישור בית המשפט ועל דעת עצמו.


הנתבע טען מנגד כי כספי השכירות מגיעים לו מכיוון שקיבל בירושה את כל הזכויות במשק, כולל הבית שבו התגוררה המנוחה, ואף דרש לקבל בחזרה את הכספים החלקיים שכן הפקיד בחשבונה משכר הדירה, בטענה שזו הייתה הלוואה. כמו כן דרש לקבל שכר טרחה עבור 18 השנים שטיפל בה. לטענתו במשך כל השנים התובעות כלל לא התעניינו בשלומה של דודתן הערירית, ואילו הוא היה היחיד שאירח אותה, ביקר אותה ורכש לה תרופות.


ואולם, בשל קיומו של הסכם בין הנתבע למנוחה שנחתם עוד לפני שהפך לאפוטרופוס, שלפיו זכות החזקה בבית תישאר שלה לכל ימי חייה, קבע השופט כי טענותיו מנוגדות להסכם אשר קבע במפורש שהזכויות בבית הן שלה עד יום מותה. לפיכך טענתו שנתן לה הלוואה מכספי השכירות, כך לדברי השופט, חסרת כל שחר ואינה משכנעת.

 

יש לך שאלה?

פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות
פורום דיור מוגן לגיל השלישי (גיל הזהב)


בסופו של דבר נקבע שהנתבע ישיב לתובעות את מלוא סכום דמי השכירות שנטל לכיסו, וכן אף על פי שהתובעות זנחו את דודתן החסויה באופן מוחלט והנתבע הוכיח שטיפל בה במסירות, נקבע שהוא לא זכאי לשכר טרחה מכיוון שבשל טיפולו בה זכה בירושת המשק החקלאי ששוויו גבוה מאוד. הוא חויב גם בהוצאות המשפט בסך של עשרת אלפים שקלים.


תמ"ש 11043-09-13