לוחם שנפצע במהלך פעילות מבצעית בלבנון בשנת 2011 הגיש בקשה לקצין התגמולים להכרה בפגיעה הנפשית שנגרמה לו בעקבות התקרית. קצין התגמולים דחה את הבקשה בקובעו כי לא מצא עדות לתסמונת פוסט טראומתית. על החלטה זו הגיש הלוחם ערעור לבית משפט השלום בחיפה. במהלך המשפט התגלה כי כאשר התגייס הוא הסתיר בעיות נפשיות שסבל מהן עוד לפני כן. למרות זאת הכריע בית המשפט שחלה החמרה בפוסט הטראומה במהלך השירות הצבאי בשיעור 50%. לפיכך הערעור התקבל והחלטת קצין התגמולים בוטלה.

עם זאת, בשל הסתרת העבר הפסיכיאטרי משלטונות הצבא, המשיב לא נדרש לשלם את הוצאות המשפט של המערער.


המערער התגייס לצבא עם פרופיל 97, שירת כלוחם גשש ביחידה קרבית ושוחרר לאחר שנה עם פרופיל 21. בבקשה שהגיש לקצין התגמולים תיאר את האירוע שבו נפצע כאשר ליווה כוח צנחנים בפעילות בלבנון, נפל מגובה של שלושה מטרים ונפצע בגב ובראש. מיד אחרי שנפל נתקף בהלה שמא נטשו אותו בשטח העוין, תחושה שהלכה והתעצמה עד שפינו אותו מהמקום.


ואולם המשיב דחה את בקשתו בהסתמכו על חוות דעת פסיכיאטרית שקבעה כי אין ראיות לפוסט טראומה ולמערער לא נותרה נכות נפשית.
בערעורו טען הלוחם כי יש קשר סיבתי בין התקרית למצבו הנפשי שאובחן הן בבית חולים צבאי והן בבתי חולים נוספים. אמנם עבר תאונה לפני שהתגייס, אך זו לא השפיעה על ההתדרדרות במצבו הנפשי, וכראיה לכך ציין שהתגייס עם פרופיל גבוה, שירת בשירות קרבי ואף זכה לקבל תעודת הוקרה על פעילותו בשירות.


לאחר שנפל ונפצע המערער נתקף בהלה שהכוח ינטוש אותו והוא יישאר לבד בלבנון


לעומת זאת טען המשיב כי המצב הנפשי של המערער אובחן ונגרם עקב נפילתו במדרגות עוד לפני גיוסו, והוסיף כי כאשר התגייס חתם על הצהרת בריאות שקרית ובחר להסתיר ולא לדווח על התאונה ועל בעיות נפשיות ואורתופדיות שסבל מהן.


בהתאם לקריטריונים שנקבעו להגדרת הפרעת דחק פוסט טראומתית, מדובר בחשיפה למוות או לפגיעה חמורה, שלאחריה מופיעים זיכרונות חוזרים וחלומות, פגיעה או מצוקה תפקודית וקריטריונים נוספים.


בתצהירו העיד המערער שחש חרדה שהכוח לא ימצא אותו והוא יישאר לבדו בלבנון וימות, ובית המשפט השתכנע על פי הדוחות הרפואיים כי אף שתיאור האירוע היה מופרז, הנפילה ובהלתו של המערער הוכחו. לגבי התאונה שהיה מעורב בה לפני הגיוס, תיעוד רפואי רב הצביע על בעיות נפשיות שנגרמו לו בעקבותיה, בעיות שהקפיד להסתיר בעת גיוסו לצבא.


חוות דעתו של הפסיכיאטר מטעם המערער מצאה התפתחות של פוסט טראומה שיש לזקוף את רובה על חשבון השירות, לאור הפציעה הקודמת. חוות הדעת הנגדית מטעם המשיב דווקא קבעה שמדובר באדם לא אמין שמפריז בתיאוריו כדי להרוויח ממצבו.

 

יש לך שאלה?

פורום אגף שיקום | קצין תגמולים
פורום פוסט טראומה | הלם קרב | PTSD


בחינת התיעוד הרפואי הרב הביא את בית המשפט למסקנה שהמערער אכן סובל מפוסט טראומה, ושמצבו החמיר כתוצאה מהאירוע בשירות. כל המסמכים העידו שהתסמונת אובחנה כבר בתאונה הראשונה, וכן שהמצב הוחמר לאחר התאונה בצבא. משכך קבע בית המשפט כי חלה החמרה בשיעור 50% של התסמונת הפוסט טראומתית עקב השירות, ולכן קיבל את הערעור וביטל את החלטת קצין התגמולים.


ע"נ 58110-06-13