קוטג' בבעלות משותפת עמד במרכז תביעה שנדונה לאחרונה בבית משפט השלום בירושלים. חברת נאמנויות, בעלת הזכויות המשותפות בקוטג', תבעה את בני הזוג שבבעלותם המחצית השנייה אשר השכירו את הקוטג' לישיבה, בדרישה להוציא צו מניעה כנגדם. הנתבעים טענו כי השימוש של המוסד התורני בנכס היה למגורים, ולכן כלל לא מדובר בשימוש חורג. במסגרת ההליך המשפטי הישיבה כבר עזבה את הבית, אך מכל מקום נקבע שהשימוש בבית לא היה למגורים גרידא ולכן לא היה חוקי. בית המשפט הוציא צו מניעה שאוסר על השימוש בבית כישיבה בעתיד, והנתבעים חויבו לפצות את התובעת על השימוש שעשו בחלקה בסך של 15 אלף שקלים, בתוספת 6,000 שקלים עבור הוצאות ההליך.


הבית אשר נועד למגורים בלבד הוא בעל שלושה מפלסים ושטחו הכולל 685 מ"ר. עוד לפני שהתובעת הייתה הבעלים של חלקו, הנתבעים רכשו את זכויותיהם בנכס והשכירו אותו עם הבעלים הנוספים לישיבה תורנית, כיחידה אחת. אחד השכנים שגר בסמוך הגיש נגדם בקשה לצו מניעה שהתקבלה בבית המשפט. הישיבה עזבה את הקוטג', אך מספר חודשים לאחר מכן הנתבעים שוב השכירו אותו לישיבה אחרת, הועמדו לדין ואף שילמו קנס.


באותו מועד רכשה התובעת את זכויותיה בבית, ובהתאם להסכם השיתוף קומת הכניסה הייתה בבעלותה והקומה העליונה בבעלות הנתבעים, אשר החליטו להשכירה שוב לישיבה מבלי לקבל היתר וללא הסכמת התובעת. התובעת מצדה הגישה את התביעה, ובינתיים הישיבה עזבה את הבית.


האם השכרת הבית ל-14 תלמידי ישיבה מחייבת היתר מוועדת התכנון?


התובעת טענה שהשכרת הבית למוסד תורני עם תנאי פנימייה היא בניגוד לדין, ושהנתבעים לא שעו לפניותיה החוזרות להפסיק את השימוש האסור בבית המגורים. הם הגדילו לעשות והשתמשו גם בחלקי הבית שבבעלותה בלבד, ובכך למעשה הסיגו גבול ופגעו קשות בזכויותיה. לפיכך ביקשה שבית המשפט יורה להם שלא ישתמשו בדירה מלבד השימוש המותר למגורים.


הנתבעים טענו שהשימוש בבית היה למגורים רגילים ולא הצריך היתר מיוחד. הלימודים לא נערכו בבית, ו-14 תלמידי הישיבה השתמשו בו רק לצורכי לינה ואחסון, כאשר נקבע כבר בעבר בפסיקה כי השכרה למספר דיירים שאינו מגיע ל-15 מותר על פי חוק. לגרסתם, כל מטרת התביעה היא בעצם לנשל אותם ולגרום להם לוותר על חלקם בבית. להוכחת טענותיהם זימנו את אב הבית של הישיבה אשר לדבריו המקום שימש רק ללינה של בחורי הישיבה שהגיעו מחו"ל ושמרו על שקט וסדר.


אם כן, האם השימוש שנעשה בבית הוא שימוש חורג ממגורים בלבד? השופט ענה בחיוב על שאלה זו, בקובעו כי אמנם לגבי סוגיית שימוש חורג בנכס המיועד למגורים הפסיקה תלויה בנסיבות ואינה אחידה, אך ללא ספק שימוש שנעשה למטרה עסקית הוא שימוש חורג, בייחוד כאשר מדובר בשימוש שגורם מטרד לשכנים, וכאשר 14 תלמידי הישיבה גרו בארבעה חדרים בתנאי צפיפות קשים שאינם אופייניים לבית מגורים, ואף כלל לא הוכח שלא היו במקום יותר מהמספר המוצהר.

 

יש לך שאלה?

פורום תכנון ובניה | היתרי בניה
פורום רישום בטאבו | הערת אזהרה


התביעה התקבלה, ובית המשפט הוציא צו מניעה האוסר על בני הזוג הנתבעים להשתמש בנכס שלא למטרת מגורים. כמו כן הם חויבו בתשלום 15 אלף שקלים לתובעת בגין השימוש שעשו בחלקה, בצירוף 6,000 שקלים נוספים עבור הוצאות ההליך.

 

ת"א 19698-04-14