אדם שנפצע בתאונת דרכים תבע את חברת הביטוח "אליהו" שביטחה את הרכב המעורב בתאונה, בדרישה שתשלם לו פיצויים על נזקי הגוף שנגרמו לו. חברת הביטוח אמנם לא הכחישה את קרות התאונה או את חבותה הביטוחית, אך טענה כי מדובר בתאונת עבודה, ולכן יש לנכות מכל סכום שייפסק לטובתו את הכספים שהוא זכאי לקבל מהביטוח הלאומי. התביעה נדונה בבית משפט השלום בתל אביב ביום ש', אשר דחה את טענת הנתבעת לגבי תאונת העבודה, היות שלא הוכיחה כי התובע זכאי לתשלום כלשהו מהביטוח הלאומי. התביעה התקבלה וחברת הביטוח חויבה לשלם לתובע 17,500 שקלים, וכן הוצאות משפט ושכר טרחה בסך של כ-3,000 שקלים.


התובע טען שהתאונה אירעה כשנסע עם רכבו לאסוף את בני משפחתו לטיול משפחתי. בתאונה הוא נפצע בכף ידו ואף נאלץ לעבור ניתוח, שלאחריו המשיך בטיפולי פיזיותרפיה. בית המשפט מינה אורתופד מומחה לצורך חוות דעתו, אשר קבע כי אמנם התובע סבל מנכות זמנית של 100% במשך חמישה ימים, ולאחר מכן ובמשך חודש נכותו עמדה על שיעור של 30%, אולם לא נותרה לו בעקבות התאונה נכות צמיתה, והיום התובע יכול ליהנות מטווח תנועה מלא ביד, מצב שאינו צפוי להשתנות או להחמיר בעתיד.


חברת הביטוח לא הציגה כל נתון להוכחת טענתה שמדובר בתאונת עבודה, וחויבה לשלם את מלוא סכום הפיצויים


לגבי הנכות התפקודית, התובע טען שהוא סובל מנכות צמיתה מאחר שהוא מוגבל בשימוש בידו, דבר אשר מקשה עליו מאוד בעבדותו כמכונאי רכב ובתפקודו הכללי. הנתבעת טענה מנגד כי הוא לא סובל היום מכל נכות שהיא, וביקשה לקבל את חוות דעת המומחה אשר קבע באופן ברור שאין לו מגבלות תפקודיות או צורך בטיפולים רפואיים בעתיד.


בבואו לקבוע אם נותרה לתובע נכות רפואית או לא, הזכיר השופט כי חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט היא נקודת המוצא של ההכרעה. התובע לא הציג נימוקים משכנעים לגבי נכותו ולכן נקבע כי אין מקום לסטות מקביעת המומחה, וכן המסקנה המתבקשת היא שלא נותרה לו גם נכות תפקודית צמיתה או שכושר ההשתכרות העתידי שלו נפגע בעקבות התאונה.


טענתה של חברת הביטוח כי יש לנכות מהסכום שייפסק לטובת התובע את הכספים שיכול היה לקבל כנפגע תאונת עבודה מהביטוח הלאומי נדחתה, והשופט סבר שהוא כלל לא נדרש להכריע בעניין היות שהחברה לא הציגה כל נתון של הביטוח הלאומי, ראיה או חוות דעת לצורך הוכחת טענתה. לכן נקבע שהחברה תעמוד בכל סכום הפיצויים שנקבע לתובע.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעת ביטוח
פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


הפיצויים הורכבו מהפסדי שכר לעבר לאור אובדן ימי העבודה כתוצאה מהתאונה, הוצאות רפואיות ונסיעות, וזאת אף שהתובע לא שמר קבלות כדי להוכיח את הוצאותיו, וכן נזק לא ממוני עבור כאב וסבל. עם זאת, בהתחשב באופי הפציעה ובגילו של התובע ובהתאם לחוות דעתו של המומחה, נקבע כי אין מקום לפיצוי עבור עזרה מהזולת בעתיד, וללא נכות צמיתה או מגבלות תפקודיות, אין מקום לפיצוי עבור הפסדי שכר בעתיד. על פי התוצאה שהגיע אליה בית המשפט, הוא חייב את חברת הביטוח בפיצויים בסך 17,500 שקלים ובתשלום שכר טרחה והוצאות משפט בסך של כ-3,000 שקלים.


ת"א 37003-02-12