בביקורת של משרד התמ"ת שנערכה באתר בניה ברמלה התגלה שחברת הבניה העסיקה עובד זר מרומניה ללא היתר כדין. החברה ובעליה הורשעו בעבירה, וביום ה' ניתן גזר דינם בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. הנאשם ביקש לבטל את ההרשעה אשר תחסל את פעילות החברה הלכה למעשה, אך בית הדין הגיע למסקנה שאין הצדקה לכך. בגזירת הדין הוא התחשב בעובדה שמדובר בפועל זר אחד בלבד ובפגיעה הכלכלית הצפויה לחברה, ולבסוף נקבע שהחברה תיקנס ב-15 אלף שקלים והנאשם עצמו ייקנס ב-3,750 שקלים. נוסף על כך הם חתמו על התחייבות כספית על סך של 117 אלף שקלים להימנע מהעסקת עובדים זרים בנסיבות דומות.


העבירה התגלתה בשנת 2005, כאשר במסגרת הביקורת התגלתה העסקת העובד הזר שביצע חפירות להנחת צנרת באתר. החברה נקנסה שנתיים לפני כן בגין שני אירועים שונים הנוגעים להעסקת עובדים זרים, אך מאז שנת 2055 לא עברה עוד עבירות בתחום.


מטעם הנאשמים העידו עדים שונים שמסרו על תרומתה של החברה לצה"ל ועל פעילותו ההתנדבותית של הנאשם, ובית הדין התרשם שמדובר בנאשמים שתורמים לחברה, ושמדובר בחברה העובדת כבר שנים עם מוסדות ציבוריים גדולים כמו רשויות מקומיות ומשרד הביטחון. כמו כן סיפר הנאשם על נסיבות אישיות מורכבות, על גילו המתקדם ומצבו הרפואי הלא פשוט ועל בנו שמרצה מאסר בפועל לאחר שהיה מעורב בתאונת דרכים קטלנית.


המניע להעסקת עובד זר ללא היתר הוא לרוב כלכלי, ולכן גם העונש צריך להיות כלכלי כדי ליצור הרתעה


הנאשם ביקש כאמור לבטל את ההרשעה והדגיש כי הרשעה תוביל לפגיעה אנושה בחברה ולאסון כלכלי הן על הנאשם עצמו ומשפחתו והן על 30 עובדי החברה. לגישתו כלל לא הייתה הצדקה להגיש נגדם כתב אישום אך ורק על העסקת עובד יחיד, וקנס מנהלי היה מספיק במקרה זה.


המדינה עמדה על חומרת העבירה מבחינת הפגיעה הפוטנציאלית בזכויותיו של עובד זר שמועסק שלא כדין, וכן הזכירה שמדובר בעבירה כלכלית ולכן הדרך היחידה להרתיע את המעסיקים היא להטיל קנס משמעותי.


השופטת הגיעה למסקנה שבמקרה הזה לא חלים התנאים לביטול ההרשעה. שירות המבחן קבע ששיקולי שיקום אינם מצדיקים את אי ההרשעה, ואמנם עלתה טענה שההרשעה תפגע באופן אנוש בפרנסה, אך לא הוכח שהיא תגרום לנאשמים פגיעה לא מידתית או חמורה מהפגיעה בכל אדם או חברה אשר מורשעים בנסיבות דומות.


כמו כן, השופטת הסכימה עם המדינה שהעסקת עובדים זרים פוגעת במדיניות הכלכלית אשר קובעת הממשלה ואף משליכה בצורה עקיפה על העסקתם של עובדים ישראלים ועל היקף האבטלה. משום שהמניע לעבירה הוא בדרך כלל כלכלי, יש הצדקה להטיל עונש כלכלי אפקטיבי בצורת קנס גבוה. עם זאת היא התחשבה בעובדה שמדובר בעובד בודד, בפגיעה הכלכלית הצפויה לחברה ובזמן שחלף מאז. היא גם בחרה להתחשב בנסיבות האישיות של הנאשם ובמצבו הבריאותי.

 

יש לך שאלה?

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום אשרות עבודה | הסדרת מעמד לעובד זר בישראל


לאור זאת הוטל קנס של 15 אלף שקלים על החברה וקנס בסך 3,750 שקלים על הנאשם, ונוסף על כך הם חויבו לחתום על התחייבות כספית בסך 117 אלף שקלים.


הע"ז 1463-08