בעלי מועדון "הקורנר" בחיפה שנסגר נתבעו על ידי אחד היחצ"נים בטענה שלא קיבל את שכרו. הם טענו מנגד כי הוא מעולם לא הועסק שם כשכיר. בית הדין האזורי לעבודה העדיף את גרסתם וקבע לאחרונה כי היחצ"ן לא היה עובד שכיר של המועדון, לא הייתה ביניהם הסכמה על שכר או תנאי עבודה והם לא כרתו ביניהם חוזה עבודה. הוא הוסיף כי התנהלות התובע הייתה נגועה בחוסר תום לב, למשל כשבחר להסתיר את העובדה שקיבל תשלום מבעלי המועדון או כשביסס את כל תביעתו על תלושי שכר פיקטיביים שהופקו לו. התביעה נדחתה, והיחצ"ן חויב בתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחה לכל אחד מהנתבעים בסך כולל של כ-11 אלף שקלים.


התובע הגיש את תביעתו כנגד שני בעלי החברה אשר הפעילה את המועדון, ולהליך צורף גם חברו הטוב, אשר נקבע כי אף הוא אחד מהשותפים והיה מעורב בעבודתו של התובע, גם אם לא בצורה פורמלית. החברה כיום חדלת פירעון ואינה פעילה עוד.


ההליך החל בטענת היחצ"ן שלא קיבל שכר עבור שלושה חודשים, אף שהונפקו לו תלושי משכורת עבור החודשים האלה. שני השותפים הכחישו כי העסיקו אותו, וביקשו לצרף את הנתבע השלישי כנתבע נוסף, בטענה שהוא זה שככל הנראה הנפיק לתובע את תלושי השכר באופן פיקטיבי וללא ידיעתם.


תלושי השכר הוצאו בדיעבד והיוו פיקציה שלא שיקפה את המציאות


על פי עדויות הצדדים התרשמה השופטת כי אכן הייתה התקשרות עסקית ביניהם, שנעשתה באמצעות השותף השלישי אשר היה אחראי על גיוס היחצ"נים למועדון. הוא החליט לגייס את התובע בשל ניסיונו בארגון מסיבות והקשרים שיצר בתחום, השותפים האחרים הסכימו לכך והוחלט כי הוא יקבל 5% מהרווחים ברגע שהעסק יהפוך לרווחי. היה לו חלק פעיל בהקמת המועדון, והוא התנהל אל מול שלושת השותפים.


במהלך עבודתו פעילותו של התובע הייתה בקידום יחסי הציבור והתנהלות מול הספקים, הוא החזיק במפתחות למקום ולא עבד בשעות מוסדרות. השופטת לא מצאה עדויות לכך שפנה אל הנתבעים בדרישת תשלום או בטענה לקבלת זכויות אחרות מתוקף היותו עובד שכיר, וכל מה שהוכח הוא רק כי חברו הטוב הנפיק בעבורו את שלושת תלושי השכר.


כמו כן התגלה כי קיבל צ'קים מהחברה בסך של 5,000 שקלים, אך הוא בחר שלא לפרט זאת בכתב התביעה. הדבר התגלה רק בחקירתו הנגדית, והעלה חשד כבד לגבי תום לבו.


לאור כל העובדות, ובייחוד העובדה שתלושי השכר הוצאו רק בדיעבד והם למעשה פיקציה, החליטה השופטת שהתובע לא הוכיח כי התקיימו בינו ובין בעלי המועדון יחסי עובד מעביד. הם התקשרו ביניהם לצורך שותפות ולא לביצוע עבודה, הם לא ערכו חוזה עבודה, שעות העבודה היו גמישות ונתונות לשיקול דעתו של התובע, והוא לא היה נתון לפיקוח. מעורבותו בפעילות חרגה מפעילותו של עובד שכיר, ותלושי השכר לא שיקפו את המציאות.

 

יש לך שאלה?

פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק )
פורום תביעות פרילנסרים וזכויות עובדי הייטק ובכירים


לפני מתן פסק הדין ציינה השופטת לרעה את התנהלות התובע בחוסר תום לב, אשר גרמה לבזבוז משאבים וטרחה מיותרת לכל הנוגעים בדבר. לפיכך היא פסקה סכום הוצאות גבוה יחסית שעליו לשלם לנתבעים בסך כולל של כ-11 אלף שקלים, אשר ישקף את הטרחה המיותרת.


ד"מ 48906-01-14