בית משפט השלום בחיפה דן בתביעות הדדיות שהגישו שכנים זה כנגד זה, האחד ניצול שואה יליד 1937, והשני בשנות ה-30 לחייו, אב לילדים. כל אחד מהם מסר גרסאות שונות לגבי אירוע שבו לטענת התובע הוא הופל ונגרר על הרצפה וברכו נפגעה, כאשר לטענת הנתבע מדובר בהמצאה ובתפירת תיק, בעוד הוא לא עשה דבר. ביום ג' ניתן פסק הדין, ובו העדיף בית המשפט את גרסתו של התובע הקשיש לנסיבות האירוע, אם כי נזף בו על שהגזים וניפח את הנזק שנגרם לו בעקבותיו. התביעה העיקרית התקבלה, והנתבע חויב לפצות את שכנו בעשרת אלפים שקלים ולשאת בהוצאות האגרה בסך של 6,000 שקלים.


התובע בתביעה הראשית מתגורר עם אשתו בשכנות לנתבע ובני ביתו בבית משותף המורכב ממבנה אחורי ומבנה קדמי, כאשר זוג הקשישים דרים במבנה האחורי המהווה חלק מהרכוש המשותף, הבנוי מקומת עמודים וגרם מדרגות עם מעקה המוביל לביתו של הנתבע. על אותו גרם מדרגות הניח התובע הליכון שהתקין לצורכי התעמלות. הצדדים היו מסוכסכים ביניהם לגבי השימוש בחניות הבניין, והסכסוך הוכרע בהליכים משפטיים.


בית המשפט: לא הגיוני שאדם בגיל מתקדם יזנק, ישליך עצמו על הרצפה ויגרום לעצמו לפציעה


ביום האירוע התעמל התובע כהרגלו באמצעות ההליכון, ובמהלך ההתעמלות הניח את כיסוי הפלסטיק של ההליכון על המעקה. לטענתו, הנתבע הגיע למקום, הרים את הכיסוי וזרק אותו הרחק מהתובע, אשר הבליג והחזיר את הכיסוי למקומו. לא חלף זמן רב, והנתבע חזר מצויד במצלמה ותפס את הכיסוי. התובע תפס אף הוא את הכיסוי מהצד השני, ואז הנתבע משך אותו בחוזקה עד שהנתבע נפל ארצה, וגרר אותו על הרצפה כשהוא לועג לו ומצלם את האירוע.


התובע טען כי בעקבות האירוע הוא חשש לצאת מדירתו ונגרמו לו נזקים גופניים בברך שלוו בכאבים עזים במשך חודשים רבים. הוא טען שמצבו הנפשי הוחמר וחזרו לו סיוטים מתקופת השואה.


הנתבע טען כי הנחת הכיסוי על המעקה פוגעת בזכותו החוקית לעבור במקום, והוא הזהיר את התובע פעמים רבות שלא יניח אותו שם אך ללא הועיל. לגבי האירוע עצמו הוא טען שהתובע זינק בעצמו מההליכון וצעק "הוא מרביץ לי", מבלי שהנתבע עשה לו דבר ובטח שלא תקף אותו. כלומר, הוא טען שהתובע ביים את הנפילה כדי לתפור לו תיק.


השופט בחר להאמין לגרסת התובע, וקבע כי לנתבע לא הייתה סיבה מוצדקת להסיר את הכיסוי מלבד רצונו להתעמת עם שכנו הקשיש ולהתגרות בו. גם העובדה שהחל לצלם רק לאחר שהתובע קפץ מיוזמתו על הרצפה, כטענתו, עמדה לרעתו והטילה ספק כבד לגבי אמינות עדותו. נוסף על כך, האפשרות שאדם בגיל מבוגר יזנק מההליכון ויגרום לעצמו לפגיעה בברך נראתה לא הגיונית ולא סבירה.

 

יש לך שאלה?

פורום סכסוכי שכנים
פורום בתים משותפים | תביעות למפקחת


לפיכך התביעה בגין התקיפה התקבלה, אך לא לפני קביעתו של השופט כי התובע הגזים בצורה מנופחת מאוד לגבי נזקיו הגופניים והנפשיים, כאשר ברור שהפגיעה בברך היא קלה יחסית. בהתחשב במכלול הנסיבות, לרבות גילו המתקדם של השכן הקשיש והעובדה שהנתבע ביקש להתעמת איתו ויצר פרובוקציה, הוא פסק שעליו לפצותו בגין הנזק הלא ממוני בסך של עשרת אלפים שקלים. כמו כן חויב הנתבע בתשלום אגרת המשפט בסך 6,000 שקלים.


ת"א 6916-04-13