האם מזכירה בעמותה שפוטרה אחרי פחות משלושה חודשי עבודה פוטרה בגלל הריונה וללא שימוע כדין, כפי שטענה, או בשל אי התאמה לתפקיד בסיום תקופת הניסיון, כפי שטענה העמותה? לאחרונה דן בסוגיה בית הדין האזורי לעבודה בנצרת, אשר הגיע למסקנה כי העמותה פיטרה את העובדת בגלל ההריון וכן לא ערכה לה שימוע כדין. לפיכך התביעה התקבלה במלואה, והמעסיקה חויבה לשלם לעובדת פיצויים בסך של 38 אלף שקלים, ו-7,000 שקלים נוספים עבור הוצאות המשפט.


אמנם התובעת התקבלה לעבודה בעמותה המפעילה מרכז הכשרה לפיתוח התעשייה המקומית כמזכירה, אך למעשה הייתה אחראית גם על ניקיון והכנת אוכל לתלמידי מרכז ההכשרה. בחוזה העבודה הוגדר שתעבוד בהיקף חצי משרה, כאשר שלושת החודשים הראשונים הוגדרו כתקופת ניסיון.


לקראת תום תקופת הניסיון נערכה שיחה בינה לבין המנהל עוד בטרם נודע לו על הריונה, כאשר העמותה טענה ששיחה זו הייתה שיחת השימוע שלפני הפיטורין, ואילו העובדת טענה כי נושא פיטוריה או איכות עבודתה כלל לא דובר בה. מכל מקום, היא פוטרה כאמור בזמן שהייתה בהריון וזמן קצר אחרי שהודיעה על כך.


הפליה מחמת הריון או אי שביעות מהתפקוד המקצועי?


העמותה הכחישה את טענתה של העובדת כי פוטרה בגלל הריונה, ומסרה גרסה אחרת לחלוטין שלפיה הפיטורין נבעו מחוסר שביעות רצון מתפקודה המקצועי, ומכל מקום היא גויסה לתקופת ניסיון בלבד.


התביעה הוגשה מכוח חוק השוויון, האוסר על הפליית נשים מחמת הריון או טיפולי פוריות, ולפיו אם העובדת הצליחה להוכיח כי לא הייתה סיבה לפיטוריה בשל התנהגותה או מעשיה, נטל ההוכחה כי לא פוטרה בשל ההריון עובר אל המעביד.


הסתבר כי לא היו טענות מקצועיות כנגד העובדת במהלך עבודתה, ובשיחה שבה הוקלט המנהל הוא נשמע אומר בבירור כי עבדה בצורה מהירה ויפה. הוא אף הודה בפני בית הדין כי אין לו כל אסמכתא שתעיד כי העיר לה במהלך התקופה על אי שביעות רצון. גם מכתב הפיטורין שניתן לה לא ציין כל ביקורת כלפיה, והשיחה שלטענת העמותה הייתה שיחת שימוע לא תועדה בשום צורה.


נוסף על כך, תמליל השיחה שנערכה ביניהם יומיים אחרי שפוטרה האיר את התייחסותו המורחבת של המנהל על דבר הריונה, כאשר טען באותה שיחה כי ההריון שינה את הדברים ואת המשמעות החוקית של העסקתה, ויצר זיקה מובהקת בין ההריון לפיטורין.

 

יש לך שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון


לאור זאת קבע בית הדין כי העובדת הוכיחה שלא עשתה דבר אשר יכול היה להוביל לפיטוריה, והעמותה לא הוכיחה כי במשך תקופת ההעסקה איכות עבודתה לא הייתה טובה. מאחר שפוטרה חמישה ימים בלבד מהמועד שהודיעה למנהל על ההריון, המסקנה המתבקשת היא כי זו הייתה סיבת הפיטורים. העובדה שמדובר בפרק זמן קצר של תקופת עבודה, אינה משנה בכלל את האיסור המוחלט שחל על מעסיקים להפלות נשים בהריון. העמותה תפצה את העובדת ב-38 אלף שקלים, ותישא בהוצאות המשפט בסך של 7,000 שקלים.


ס"ע 43375-04-12