ביום ה' דן בית משפט השלום בבאר שבע בשאלת זכאותו של אדם לקבל קצבה כנפגע רדיפות הנאצים, אף על פי שנולד ברוסיה, מאחר שאמו נמלטה מפולין מאימת הנאצים כשהיא נושאת אותו ברחמה. בית המשפט קבע כי על פי הממצאים, העורר היה עובר כשהעיירה הפולנית שבה נמצאה אמו נכבשה על ידי הגרמנים, והיא נאלצה לברוח לרוסיה. בנסיבות אלה נקבע כי הוא זכאי לתגמול מכוח הלכת הפחד, שלפיה הוריו נאלצו לברוח והיטלטלו ממקום למקום במשך כל שנות המלחמה בתנאים לא תנאים.


העורר הוא יליד 1941, והוריו הם ילידי פולין. לטענתו, הוריו ברחו מהעיר לוקוב שבפולין בקיץ 1940 בהפרש של חודש, אחרי שהעיר נכבשה על ידי גרמניה ב-1939. הוא תיאר כיצד אמו נותרה בעיר אחרי שאביו כבר ברח כדי לנסות ולעזור להוריה, אך כעבור חודש החליטה להצטרף אליו לפני שיהיה מאוחר מדי, כשהיא בהריון. הוריה נותרו בעיירה הפולנית ונרצחו על ידי הנאצים.


על פי המסמכים שהגיש, הוריו של העורר גם גורשו מהעיר ברסט שאליה ברחו, הגיעו לסיביר שבברית המועצות ושם הוא נולד. העורר המשיך ותיאר כי הוא עצמו נולד לתנאים קשים ולחיי אימה ושבי. הוא טען כי הוא זכאי לקבל קצבה כניצול שואה, בשל הגלייה אלימה המעניקה זכאות על פי החוק וכן עזיבת מקום המגורים של הוריו מפחד הגרמנים.


האם במועד שבו הרתה האם היא נמצאה באזור כיבוש גרמני?


לעמת זאת, ועדת הערעור לפי חוק נכי המלחמה בנאצים שדנה בעניינו טענה כי באותם ימים העיר ברסט לא הייתה תחת שלטון גרמני אלא תחת שלטון רוסי, הוריו גורשו משם על ידי הרוסים ולכן אין קשר בין גירושם לבין השלטון הגרמני שכבש את העיר ברסט רק בשנת 1941.


לפיכך השאלה המרכזית שנדרשה להכרעה הייתה באיזה מועד הרתה אמו, והאם באותו זמן נמצאה בעיר הפולנית לוקוב שהייתה תחת הכיבוש הנאצי. ספירת תשעה חודשי הריון הביאה למסקנה כי במועד ההתעברות שני ההורים עדיין נמצאו בעיירה הפולנית שהייתה תחת השלטון הגרמני.


על פי ההלכה שנקבעה לעניין עוברים הן בבתי המשפט בגרמניה והן בישראל, סבלה של האם משפיע על עוברה, ולכן בנסיבות אלו גם העוברים מוכרים כנרדפים של הכיבוש הנאצי. כאמור, האם נמלטה מהעיר לוקוב בעודה בהריון, כאשר לאחר כיבוש העיירה על ידי הגרמנים היהודים סבלו שם מרדיפות, חיו בפחד רב, נשלחו למחנות עבודה ועשרות מהם נרצחו.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות ניצולי שואה
פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות


לפיכך נקבע כי העורר אכן היה עובר בזמן שהעיירה נכבשה, ואמו סבלה בזמן הריונה מנסיבות קשות ומחרדות. ההורים נאלצו לברוח ועברו ממקום למקום עד שהגיעו בדרך לא דרך לסיביר, שם נולד העורר. בנסיבות אלה הוכרע כי העורר זכאי לקבל קצבה מכוח חוק נרדפי הנאצים, בשל הלכת הפחד, שבמסגרתה ברחו ההורים מאימת הנאצים ולאחר מכן הוגלו לעיר אחרת והיטלטלו בדרכים במשך כל תקופת המלחמה.


ו"ע 29497-01-15