עובדת הוראה מוסמכת פוטרה מעבודתה כגננת בגן ממלכתי דתי בחדרה, על רקע היותה אישה חרדית, על כן הגישה תביעה נגד העירייה ומשרד החינוך בטענה לפיטורין בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה. בית דין האזורי לעבודה בחיפה קיבל בשבוע שעבר (יום א') את התביעה וקבע כי הגננת זכאית לפיצוי לא ממוני בסך של 50,000 שקלים.

 

התובעת הועסקה במשך 12 שנים כגננת ברשת הגנים של החינוך התורני, וביקשה להשתבץ לעבודה במשרד החינוך. בסמוך לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב, היא שובצה לגן עירוני בחדרה, ולאחר שקיבלה את מפתחות הגן, החלה בהכנות לקראת פתיחת שנת הלימודים.

 

בסוף חודש אוגוסט 2011, המפקחת על גני ילדים ממלכתיים דתיים במשרד החינוך הודיעה לגננת שהעירייה מתנגדת לשיבוצה בגן. ובפגישה שנערכה עם מנהל אגף הגנים בעירייה, נמסר לתובעת שיש השתלטות חרדית בעיר, ולאור התנגדות ההורים, העירייה אינה מעוניינת שבגן ממלכתי דתי תשמש גננת חרדית, ואף טען כי הרקע שלה בחינוך החרדי יהווה קושי להשתלב מבחינה מקצועית בגן.

 

לאחר הפגישה פנתה התובעת למנכ"ל משרד החינוך ולגורמים נוספים בעירייה בבקשה שיתערבו ויחזירו אותה לעבודה בגן, ואף טענה כי השיבוץ שלה בוטל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, רק מאחר שהיא מנהלת אורח חיים דתי חרדי. בתגובה הוצע לה לשמש כסייעת במועדוניות הפועלות אחר הצהרים, אולם היא סירבה להצעה זו.

 

בנסיבות אלו פנתה הגננת לבית הדין והעלתה את טענותיה בדבר הפלייה על רקע אמונתה בניגוד לחוקי היסוד. בנוסף טענה כי האופן והעיתוי שבו נמסר ביטול שיבוצה, מנוגד לכללים המתחייבים לגבי עובדי הוראה, אשר לפיהם יש להודיע על פיטורין עד לסוף חודש מאי, ולא רגע לפני פתיחת שנת הלימודים.

 

העירייה טענה מנגד כי התובעת לא הופלתה לרעה בקשר לאי שיבוצה מחמת היותה חרדית, אלא לא שובצה לעבודה על רקע תפקודה הבעייתי, עקב שיקולים עניינים הקשורים בתפקודה בגנים קודמים, כגון: שימוש בעברית קלוקלת ובביטויים בוטים ביותר ולבוש חשוף שאינו הולם, ולא בשל היותה חרדית.

 

עוד נטען כי היא לא הוכיחה את יסודותיה של עוולת גרימת הפרת חוזה, על כן היא אינה זכאית לפיצויים. משרד החינוך הוסיף כי הליך השיבוץ היה מותנה באישור העירייה, ומאחר שהשיבוץ לא הושלם, היא לא התקבלה לעבודה ולא פוטרה.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, השתכנע בית הדין כי העירייה ומשרד החינוך לא הרימו את הנטל להוכיח כי בביטול השיבוץ של התובעת בגן העירוני, לא היו נגועים באפליה פסולה על רקע היותה חרדית, ולא הוכח כי היה בתפקודה עילה לביטול השיבוץ, ואף ציין כי לבוש חושפני אינו מהווה סיבה ממשית לאי קבלה לעבודה.

 

יש לך שאלה?

פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין

 

יחד עם זאת התובעת לא הוכיחה כי נגרם לה נזק ממוני בגין אי השיבוץ, מכיוון שבאותה שנה היא עבדה בעבודות זמניות כממלאת מקום וכיום עובדת כגננת בגן פרטי, על כן נקבע כי היא זכאית לפיצוי בגין נזק לא ממוני בסך של 50,000 שקלים, מתוך סכום זה העירייה תישא בסך של 30,000 שקלים והמדינה בסך של 20,000 שקלים, בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין.

 

ס"ע 8236-01-12