אזרח בוליביה שעבר גיור בקהילה יהודית מוכרת בארגנטינה, הגיש עתירה לבג"ץ כנגד החלטת משרד הפנים שלא להכיר בגיור, בנימוק שהגיור התבצע אך ורק כדי לקבל מעמד בישראל מכוח חוק השבות. אחרי שהתברר כי העותר ניסה כבר לקבל מעמד בארץ במגוון דרכים לפני שהגיש את הבקשה להכיר בגיור שעבר, קבע בג"ץ בשבוע שעבר (יום ב') כי אכן עולה חשש לגבי כנות הגיור והחליט לדחות את העתירה.


מדובר באזרח בוליביה שהגיע לארץ לראשונה לפני כ-20 שנה מצויד באשרת תייר. במשך השנים עבד עבור שגרירות פרו, ובתקופת עבודתו שם ניתנה לו אשרת עבודה ממשרד החוץ, אך לפני כן שהה בארץ ללא אשרה מתאימה.


העותר ביקש תחילה לקבל מעמד בארץ מכוח נישואין לאזרחית ישראלית


בשנת 2007 התחתן בנישואין שניים לאזרחית ישראל, ובחלוף שנה וחצי נישא בשלישית בחתונה אזרחית בקפריסין לאזרחית ישראלית נוצרייה. בני הזוג החלו בהליך לקבלת מעמד מכוח הנישואין לו ולשני ילדיו מהנישואין הראשונים שהיו איתו בישראל. במסגרת ההליך הוא קיבל רישיון ארעי לשנה, והוא נרשם במרשם האוכלוסין כנוצרי, אך גם הנישואין השלישיים לא החזיקו מעמד ובשנת 2011 הנישואין הותרו.


עוד לפני שהתגרש מאשתו השלישית החל העותר לעבור קורס ליהדות, שבסיומו יצא מהארץ לארגנטינה לחודשיים, שם נבחן במוסד רבני קונסרבטיבי המוכר כמוסד מגייר, וקיבל תעודת גיור.


אחרי הגירושין הגיש בקשה למשרד הפנים לרשום אותו כיהודי, ונערך לו שימוע שבסופו נדחתה הבקשה והוא נדרש לעזוב את הארץ. הסיבה לדחיית הבקשה הייתה כי הגיור שעבר בוצע רק כדי לקבל מעמד.


האם העותר התגייר רק כדי לקבל מעמד או מתוך רגשות כנים לדת היהודית?


לטענתו, דחיית הבקשה להכירו כיהודי אינה נכונה. הגיור עונה על כל הדרישות שנקבעו בבג"ץ לצורך הכרתו כיהודי בהתאם לחוק השבות, כאשר הכוונה היא שכבר נקבע בעבר כי מי שעבר גיור בחו"ל בקהילה יהודית מוכרת, גם אם בזרם שאינו אורתודוכסי, נחשב ליהודי. כמו כן טען כי הסיבה לגיור היא רגשותיו האמיתיים והעזים לדת היהודית, ולא לשם קבלת מעמד.


מנגד טען משרד הפנים כי העותר פעל בחוסר ניקיון כפיים, שהה בארץ תקופה ארוכה בצורה לא חוקית, ועבר גיור רק כניסיון נוסף לקבל מעמד לאחר שנכשל בדרכים אחרות.


במסגרת הדיון הסביר צוות השופטים כי לשאלה מי נחשב יהודי יש השלכות מרחיקות לכת הן למי שמעוניין להתגייר והן לעם היהודי.

השופטים הסכימו כי אכן, כפי שטען העותר, גיור שהתבצע בקהילה יהודית מוכרת בחו"ל מצדיק הכרה בגיור, אך הבהירו כי מדובר בתנאי הכרחי אך לא בתנאי מספיק. אם מתעוררת תהייה לגבי כנות הגיור, לא מספיק שהוא נערך בקהילה מוכרת.


במקרה זה נדרש להכריע לגבי המניע והכוונה של העותר, וממכלול החומר והנסיבות נראה שחששו של משרד הפנים לגבי כנות הגיור הוא מוצדק. העותר היה נשוי כמה פעמים לתקופות קצרות מאוד, וביקש מעמד מכוח הנישואין, כאשר הנישואין השלישיים לאישה נוצרייה נערכו בעיצומם של הלימודים לקראת הגיור.

 

יש לך שאלה?

פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית
פורום אשרות עבודה | הסדרת מעמד לעובד זר בישראל


מאחר שעלו סימני שאלה לגבי כנות הגיור, החליט בג"ץ לדחות את העתירה. עם זאת צוין כי הכרעה זו אינה סוף פסוק, ובפני העותר עומדת אפשרות להשלים את הגיור כהלכה ולהפוך לחלק מהעם היהודי.


בג"ץ 3994/12