אדם שפוטר משירותו בשב"ס בעקבות תאונת עבודה שעבר, הגיש תביעה לקצין התגמולים להכרה בפגיעה נפשית שנגרמה לו במהלך שירותו. אגף השיקום דחה את תביעתו, והוא הגיש תביעה שנייה בטענה חדשה שלפיה מצבו הנפשי נגרם כתוצאה מפיטוריו על רקע הפציעה. גם תביעה זו נדחתה בטענה שהיא זהה לתביעתו הקודמת, ועל כך הוא הגיש ערעור לבית המשפט. בשבוע שעבר (יום ג') קיבל בית משפט השלום את ערעורו, והורה לקצין התגמולים לדון בתביעתו השנייה כתביעה חדשה ונפרדת.


המערער נפצע במסגרת עבודתו כזקיף ביטחון בשב"ס כאשר החליק במדרגות. הוא נפגע בגבו ובכתפו והתקשה לתפקד בעבודתו שכללה עבודה פיזית, דבר אשר הוביל לפיטוריו בסופו של דבר. לטענתו, בעקבות הפציעה ועוד לפני שפוטר חלה הרעה במצבו הנפשי, והוא החל לחוות חרדה ודיכאון מכיוון שחשש מפיטוריו, דבר שאכן קרה.


בשנת 2005 הגיש תביעה להכרה בפגיעה נפשית שנגרמה לו בעקבות חשיפתו למראות קשים במשך שירותו, אך בחוות דעת רפואית שהוגשה בעניינו קבע הרופא כי הוא אינו סובל מתסמינים של פוסט טראומה, אלא מהפרעת הסתגלות שנגרמה עקב הפסקת העסקתו בשב"ס.


קצין התגמולים דחה את התביעה על סמך חוות הדעת שלא מצאה קשר בין מצבו הנפשי ותנאי שירותו. לאחר מכן אף התקבלה חוות דעת משלימה בעניינו של המערער, ששללה את הקשר הסיבתי בין המצב הנפשי לתנאי השירות גם מבחינה משפטית, מכיוון שלפי הפסיקה מצב נפשי שנובע מהפסקת העסקה אינו מהווה עילה להכרה בנכות בעקבות השירות.


האם התביעה השנייה זהה לראשונה גם מבחינה תוכנית?


בשנת 2013 הגיש תביעה חדשה שבה ביקש להכיר בקשר בין פיטוריו על רקע הפציעה למצבו הנפשי, שנדחתה כאמור על הסף בטענה שהיא זהה לתביעה הראשונה.


לגבי הערעור טען אגף השיקום כי יש לדחות אותו על הסף מכיוון שהוא הוגש בניסיון לעקוף את המועד להגשת ערעור על ההחלטה בעניינו שניתנה לפני כמעט עשור. קבלתו, לטענת המשיב, תגרום לאפליה לא הוגנת בין מי שמגיש ערעורו בזמן לבין מי שמערער באיחור. כמו כן סבר שטענת המערער כי מדובר בתביעה שונה אינה יכולה להתקבל על הדעת.


המערער לעומת זאת הדגיש כי ערעורו כלל אינו מתייחס לדחיית בקשתו הראשונה, אלא רק לדחיית בקשתו השנייה על הסף ומבלי לבחון אותה לגופה, אף על פי שטען בה טענות אחרות וחדשות.

 

יש לך שאלה?

פורום פוסט טראומה | הלם קרב | PTSD
פורום אגף שיקום | קצין תגמולים


צוות השופטים בבית המשפט תחילה גרס שהצדק עם קצין התגמולים, מכיוון ששתי התביעות זהות באופן כמעט מלא מבחינה צורנית. הם אף ציינו שכל התסבוכת המשפטית הייתה מתייתרת אם המערער היה טורח לנסח מכתב תביעה חדש ולא מנסה לחסוך כמה דקות באמצעות שיטת העתק הדבק.


ואולם, לאחר שעיינו לעומק בבקשתו, החליטו השופטים כי הצדק עמו וכי מדובר בתביעה חדשה המתייחסת לנושאים שלא הועלו בתביעה הראשונה. לאור זאת הערעור התקבל, והתביעה השנייה הוחזרה לקצין התגמולים לצורך מתן החלטה בעניינה.


ע"נ 511-11-13