רופאה שכירה שהחליטה להפוך לעצמאית ויצאה לחופשת לידה לאחר מספר חודשים, הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי, לאחר שזה שלל ממנה דמי לידה מכיוון שצברה חוב בתשלומים, ולבסוף שילם לה דמי לידה על בסיס משכורתה כשכירה. ביום ה' קיבל בית הדין לעבודה את תביעתה, וקבע שהיא זכאית לדמי לידה על בסיס הכנסתה כעצמאית. לאור קבלת התביעה, חויב הביטוח הלאומי בהוצאות המשפט של הרופאה בסכום של 4,000 שקלים.


הרופאה החלה לעבוד כעצמאית בשנת 2010, וכשהגישה דוח שנתי לביטוח הלאומי לא ציינה זאת. היא לא שילמה את התשלומים החודשיים במשך כשבעה חודשים, כאשר הסיבות לכך שנויות במחלוקת בין הצדדים.


על פי דיווחיה עודכן מעמדה כ"לא עובדת", והביטוח הלאומי לא דרש ממנה תשלומים מאחר שהיא נשואה ולכן פטורה מדמי ביטוח לאומי על פי חוק. כעבור שבעה חודשים מהרגע שהחלה לעבוד כעצמאית, פנתה שוב לביטוח הלאומי ומילאה את הדוח בשנית, ובו פירטה כי היא עובדת כעצמאית ומרוויחה כ-20 אלף שקלים בחודש. באותו חודש יצאה לחופשת לידה מוקדמת, וחודש לאחר מכן ילדה.


בחלוף מספר חודשים שלח הביטוח הלאומי לרופאה דרישת תשלום בגין שבעת החודשים שבהם עבדה כעצמאית, והיא שילמה את חובה בתשלום אחד. ואולם, כאשר ביקשה לקבל גמלת אימהות, דחה הביטוח הלאומי את תביעתה בטענה שלא צברה תקופת עבודה מספקת כדי להיות זכאית לדמי לידה, בשל הפיגור בתשלומים.


האם הרופאה זכאית לקבל דמי לידה על בסיס הכנסתה כעצמאית?


לאחר מכן שילם הביטוח הלאומי לרופאה דמי לידה שחושבו על פי שכרה כעובדת שכירה, והרופאה הגישה את תביעתה בטענה שיש לחשב את דמי הלידה על בסיס שכרה כעצמאית.


היא טענה כי מינתה רואה חשבון שינהל את ענייניה, ולא שמה לב שאינה משלמת את דמי הביטוח באותה תקופה. רואה החשבון שלה עדכן אותה שקיימת בעיה עם הביטוח הלאומי רק לאחר שבעה חודשים, ומהרגע שהבינה כי בעצם לא שילמה לביטוח הלאומי ולא עודכן מעמדה כעצמאית, פנתה מיד לסניף הקרוב כדי להסדיר את העניינים.


היא הוסיפה שבאותו מועד הייתה כבר בהריון מתקדם, אך לא נאמר לה כי אם לא תסדיר את החוב לפני שהיא יוצאת לחופשת לידה תישלל זכאותה לדמי לידה.


הביטוח הלאומי טען כי היא כלל לא תבעה דמי לידה וכי החלה לשלם את חובה רק לאחר שילדה, ומשכך לא הייתה מבוטחת לפני שילדה ולכן היא אינה זכאית לגמלה.


בית הדין התרשם כי עדותה של הרופאה אמינה וקוהרנטית וקיבל אותה במלואה, וכן השתכנע כי גם מבחינה משפטית הביטוח הלאומי טעה כאשר דחה את בקשתה לדמי לידה. מאחר שעבדה כעצמאית שלושה חודשים לפני לידתה, קבע בית הדין כי חישוב דמי הלידה היה צריך להתבסס על הכנסותיה באותם חודשים, והכריע כי מכיוון שמקור הפיגור בתשלומים לא היה תלוי בתובעת, היא צברה את החוב בתום לב ובגלל טעויות בירוקרטיות שביצע רואה החשבון.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעות פרילנסרים וזכויות עובדי הייטק ובכירים
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון


לאחר שנקבע כי עניינה של הרופאה הוא מקרה של נפילה בין הכיסאות, לא נותר לבית הדין אלא לקבל את התביעה, ולחייב את הביטוח הלאומי בהוצאות המשפטיות של התובעת בסכום של 4,000 שקלים.

 

ב"ל 20736-10-11