אדם שלא היה זכאי לתעודת בגרות הגיש תעודה מזויפת כדי להתקבל לעבודה כפקח עירוני בעיריית ירושלים. הוא הורשע בעבירת זיוף, ובית הדין למשמעת של עובדי הרשויות המקומיות גזר עליו פיטורין על תנאי למשך שלוש שנים, רישום נזיפה חמורה בתיקו האישי והקפאת דרגתו לשנה. העירייה ערערה על גזר הדין בטענה שיש להענישו באופן קשה יותר, וביום ה' קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, וקבע שבמקום פיטורין על תנאי העובד יפוטר לאלתר ולא יוכל להמשיך לעבוד בעירייה.


בית הדין למשמעת הרשיע את העובד פה אחד, לאחר שבירור במשרד החינוך העלה כי הוא מעולם לא קיבל תעודת בגרות ולא היה זכאי לה, והתעודה שמסר לעירייה לצורך קבלתו לעבודה מזויפת. בית הדין קבע כי יחסי עובד מעביד חלים גם בזמן שמנוהל משא ומתן על קבלת מועמד לעבודה, ודחה את טענת העובד שלפיה בזמן ביצוע העבירה עדיין לא היה עובד עירייה.


כמו כן נקבע בהכרעת הדין כי מועמד חייב לגלות למעסיקו הפוטנציאלי כל דבר רלוונטי במסגרת גילוי נאות, ונדחתה טענת העובד כי הצגת תעודת בגרות לא הייתה תנאי סף לקבלתו לעבודה כפקח.


לאחר שהוחלט שהעונש הראוי הוא כאמור פיטורין על תנאי, ערערה על כך העירייה בטענה שהעונש קל באופן משמעותי יחסית למדיניות הענישה שננקטת בגין זיוף מסמך. היא הדגישה שמטרת הדין המשמעתי היא לשמור על התנהגות ראויה על ידי מי שממלא תפקיד ציבורי, ולכן קביעת בית הדין כי העובד לא זכה בכל טובת הנאה כתוצאה מזיוף תעודת הבגרות אינה רלוונטית. לבסוף טענה כי במקרה זה יש להעדיף את האינטרס הציבורי על הנסיבות האישיות של העובד.


טובת ההנאה שצמחה לעובד מזיוף תעודת הבגרות היא עצם קבלתו לעבודה


העובד לעומת זאת ביקש מבית המשפט שלא יתערב בעונש שהטיל עליו בית הדין למשמעת, וטען כי קבלתו לעבודה לא התבססה על תעודת הבגרות המזויפת. כמו כן ביקש להתחשב בכך שאין לו עבר פלילי, שמדובר בתפקיד זוטר בעירייה ושבתקופת עבודתו כפקח קיבל תעודת הצטיינות.


השופטת התייחסה לחשיבות אמון הציבור בשירות הציבורי, ולהכרח שבהטלת עונשי משמעת על עובדי ציבור שפגעו באמון זה וסטו מאמות המידה הראויות להתנהגות עובד ציבור.


זיוף תעודת בגרות והגשתה לעירייה היא עבירה חמורה, בייחוד במגזר הציבורי, מאחר שמערכת היחסים בין מעסיק לעובד חייבת להיות מושתת על אמון, וזיוף המסמך הוא מעילה קשה באמון זה. כמו כן, המסר העולה מהתנהגות זו שלילי מאוד מכיוון שלפיו ניתן לרמות כדי להתקבל לעבודה בעירייה.


לגבי טענת העובד שלא צמחה לו כל טובת הנאה מעבירת הזיוף, קבעה השופטת כי עצם קבלתו לעבודה מגלמת את טובת ההנאה שקיבל. היא אף דחתה את טענתו כי יש להתחשב בכך שהוא רק פקח זוטר, והסבירה כי תפקידו כלל אינו זוטר, ואין לבלבל בין מילוי התפקיד למיקומו בשרשרת הדרגות בעירייה.

 

יש לך שאלה?

פורום נפגעי הונאות מחשב סייבר זיופים ועקיצות
פורום דין משמעתי – ייצוג משפטי בבית דין משמעתי


לפיכך החליטה השופטת להתערב בגזר הדין שניתן על ידי בית הדין למשמעת, מאחר שהוא החטיא לטעמה את מטרת ההליך המשמעתי. ערעור העירייה התקבל, ונקבע כי במקום פיטורי העובד על תנאי הוא יפוטר לאלתר ויקבל פיצויי פיטורין כדין.


עמר"מ 9772-10-14