עובדת בחברה ליזמות חינוכית פוטרה לאחר תשעה חודשים, במהלך היותה בחודש שני להריונה. החברה טענה מנגד כי התובעת התפטרה לצורך לימודים אקדמיים ואף לא הודיעה על הריונה. בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, העדיף את גרסתה של העובדת, וחייב בשבוע שעבר (יום ד') את המעסיקה לפצותה בסך של 87,000 שקלים בגין פיטורין שלא כדין.

 

בחודש פברואר 2010 החלה התובעת לעבוד בחברה העוסקת ביוזמות חינוכיות ובין היתר מלווה בני נוער המגיעים לישראל מרחבי העולם ומשתתפים בפרויקט "תגלית". במסגרת תפקידה בחברה היא ביצעה מספר תפקידים שונים, ביניהם גם כמלווה של קבוצת משתתפים מרוסיה.

 

בהיותה בחודש השני להריונה, התובעת הודיעה על כך לאחראית ולמנכ"ל החברה. אולם אז החברה הוציאה אותה לחופשה ללא תשלום, תוך מתן הבטחה כי היא תשיב אותה לעבודה תוך חודש ימים. כעבור חודש ביקשה התובעת לשוב לעבודתה, אך אז הודיעה לה האחראית כי לחברה אין עוד צורך בה.

 

בנסיבות אלו טענה התובעת כי פוטרה במהלך הריונה ללא קבלת היתר לפיטוריה, בניגוד לחוק עבודת נשים ולחוק שוויון ההזדמנויות, על כן דרשה פיצויים בגין פיטורין שלא כדין בסך כולל של 135,000 שקלים.

 

מנגד טענה המעסיקה כי התובעת התפטרה לצורך השלמת לימודי תואר ראשון. לטענתה התובעת כלל לא הודיעה על הריונה ואף לא דרשה לשוב לעבודה בשל הריונה. עוד ציינה כי היא עבדה רק 9 חודשים, ועל כן אינה זכאית לתשלום פיצויי פיטורין, ואף לא לדמי הבראה משלא השלימה 12 חודשי עבודה.

 

תמליל השיחה שהציגה המעסיקה תמך דווקא בגרסתה של העובדת

 

הנתבעת צירפה תמליל שיחה שהקליט מנכ"ל החברה עם התובעת, לאחר סיום עבודתה. לאורך כל השיחה חזרה על עצמה הטענה בדבר קיומו של חוזה עבודה לתקופה קצובה, והטענה כי יחסי עובד מעסיק הסתיימו בסוף חודש נובמבר 2010, מאחר שלחברה לא היתה עבודה עבור התובעת. עוד עלה כי המנכ"ל הבטיח לקלוט את התובעת בחזרה לעבודה לאחר כחודש ימים במשמרות ערב.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בתמליל השיחה, השתכנע בית הדין כי התמליל תומך דווקא בגרסתה של התובעת בדבר סיום העסקתה. בית הדין קבע כי הטענות בדבר חוזה לתקופה קצובה, וכי לא היתה עבודה עבורה, עומדות בסתירה למסמך שאותו הציגה הנתבעת, לפיו תקופת עבודתה של התובעת אינה קצובה והיא בהתאם לצרכי החברה, ואף באותה תקופה פרסמה החברה מודעת דרושים כדי למצוא לתובעת מחליפה והיא קלטה במקומה עובדת חדשה.

 

בנסיבות אלו הגיע בית הדין למסקנה כי התובעת פוטרה בהיותה בהריון, לאחר שעבדה אצל הנתבעת במשך תשעה חודשים, וקבע שמדובר בפיטורין שאינם כדין, מבלי שניתן להם היתר. עוד ציין כי העובדה האם החברה ידעה או לא ידעה בדבר ההריון, אינה רלוונטית כי החובה לקבלת היתר לפיטורין נובעת מעצם היותה של העובדת בהריון במועד הפיטורין, ואינה תלויה בידיעתו של המעסיק.

 

יש לך שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון

 

במקרה זה, החברה היתה יכולה, משנודע לה על ההריון, להשיב את התובעת לעבודה אצלה, או לחלופין היתה יכולה לנסות לקבל היתר לפיטורין, אולם מאחר שלא פעלה באחת משתי הדרכים, מדובר בפיטורין המנוגדים לחוק עבודת נשים.

 

בסופו של דבר קיבל בית הדין את התביעה וחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך 87,000 שקלים בגין אבדן הכנסה, הפסד פיצויי פיטורין ודמי הבראה, ופיצוי בגין נזק לא ממוני. בנוסף הנתבעת תישא בהוצאות משפט בסך 10,000 שקלים.

 

סע"ש 21700-08-12