התובע הועסק במשך כשש שנים בחנות למוצרי צילום, ולאחר שהודה כי נטל שלא כדין רכוש מהחנות במספר הזדמנויות, הוא פוטר לאלתר ללא הודעה מוקדמת וללא פיצויי פיטורין. התובע הגיש תביעה נגד המעסיק בטענה כי נגרמה לו עגמת נפש רבה כתוצאה מהאשמות שווא וניסיון סחיטה.

 

בית דין האזורי לעבודה בירושלים קיבל בשבוע שעבר (יום ד') את התביעה באופן חלקי, וחייב את המעסיק לשלם לתובע סך של 32,400 שקלים בגין פגמים בהליך הפיטורין, שכר עבודה ופדיון חופשה. התביעה לפיצויי פיטורין ודמי הודעה מוקדמת נדחתה.

 

בחודש מאי 2004, החל התובע לעבוד כמוכר בחנות לצרכי צילום במרכז ירושלים, כעבור תקופת מסוימת, קודם לתפקיד מנהל החנות ולאחר כשנתיים התחלפו המעסיקים, והתובע המשיך למלא את תפקידו הניהולי.

 

בחודש נובמבר 2010, זומן התובע לישיבה במשרדי החברה, שבה השתתפו שני חוקרים פרטיים, אשר ערכו מעקב אחר התנהלות החנות ועובדיה על פי דרישת המעסיק. מטרת הישיבה היתה לעמת את התובע עם ממצאים שנאספו במהלך החקירה, לרבות סרט שבו צולם במצלמה נסתרת בעת עבודתו בחנות.

 

התובע טען כי העביר את הכספים ל"קופה הקטנה" באישור ההנהלה

 

במסגרת הישיבה, התובע הודה כי היו מקרים שבהם קיבל תשלומים מלקוחות, אך לא רשם אותם בקופה הרושמת והניח אותם במקום אחר. אולם טען כי השתמש בכספים אלו לצורכי רכישת ציוד חיוני לחנות, כמו: נייר טואלט, סרטי קופה, תה וקפה. בנוסף הודה כי הוא הפנה לקוחות המבקשים תמונות פספורט לחנויות אחרות, וכי היו מקרים שבהם קיבל תשלום עבור מכירות של תמונות פספורט, אך לא הקליד אותם בקופה.

 

למחרת הישיבה קיבל התובע מכתב פיטורין, לפיו פוטר לאלתר לאחר שיחת שימוע, לאור הודאתו כי גזל מהחברה כספים מבלי שניתן לו אישור, ונטל שלא כדין רכוש במספר הזדמנויות שונות. עוד נמסר במכתב נסיבות פיטוריו מצדיקות שלילת פיצויי פיטורין. בהמשך המעסיק הגיש תלונה למשטרה בדבר גניבה ממעביד. אולם לאחר חקירת התובע, המשטרה סגרה את התיק בנימוק שנסיבות העניין אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין.

 

התובע טען כי המעסיק החליט לפטרו ולנסות לשלול ממנו את פיצויי הפיטורין אשר הגיעו לסכום גבוה לאור הוותק הרב אותו צבר בחנות, לכן האשים אותו בהאשמות שווא, בטענה כי הוא מועל בכספי החנות, דבר שלא היה ולא נברא.

 

עוד ציין כי מנהלי החנות ידעו שהעובדים עושים שימוש בכספים נכנסים, על פי הנחיות, לצורך רכישת ציוד חיוני לפעילות החנות. אולם המעסיק החליט לעשות שימוש במידע זה ו"לתפור לו תיק". על כן דרש פיצויי פיטורין, דמי הודעה מוקדמת, שכר עבודה לחודשים ופיצוי בגין עגמת נפש.

 

מנגד טען המעסיק כי העובד הפר נהלים חד משמעיים, לפיהם כל תשלום המתקבל במהלך פעילות החנות צריך להיכנס לקופה, אך כדי לא להגיע למסקנות חפוזות, ערך לתובע שימוע, במהלכו הודה כי נהג ליטול כספים ורכוש ללא אישור ההנהלה, לכן החליט לפטרו ולשלול ממנו את הזכות לפיצויים.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בראיות השונות, הגיע בית הדין למסקנה כי המעסיק הוכיח את טענתו בדבר שליחת ידו של התובע בכספי החברה, ואף התרשם כי לא כל שעשה התובע היה באישור ההנהלה, מאחר שנטל שלא ברשות ושלא כדין כספים מקופת החנות.

 

יש לך שאלה?

פורום פיצויי פיטורין
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר

 

בנסיבות אלו החליט בית הדין לאשר את שלילת פיצויי פיטורין, ולדחות תביעתו לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורין. אולם השתכנע כי נפל פגם בהליך הפיטורין, מאחר שלא שולמו לו שתי משכרות אחרונות ופדיון חופשה. על כן חויב המעסיק לשלם לתובע סך של 32,400 שקלים. 

 

ס"ע 42113-11-10