התובע הועסק בביצוע עבודות ניקיון ותחזוקה אצל נציגות בית משותף בנשר במשך כ- 14 שנים, וטען כי עם פיטוריו לא שולמו לו פיצויי פיטורין ודמי הבראה. מנגד טענה הנציגות כי בין הצדדים כלל לא התקיימו יחסי עובד מעסיק, לכן היא אינה חייבת בתשלום זכויותיו בסיום תקופת ההתקשרות. בית דין האזורי לעבודה בחיפה קיבל בשבוע שעבר (יום ב') את התביעה וחייב את הנתבעת לשלם לעובד סך של 18,100 שקלים.
לטענת התובע, הוא החל לספק שירותי ניקיון בבית המשותף בתחילת שנת 2000, כאשר בתקופה הראשונה הוענקו שירותי התחזוקה באמצעות חברת ניהול, והחל משנת 2005 הוא הציע לנציגות להעניק שירותי ניקיון כקבלן עצמאי.
במסגרת עבודתו כעצמאי התובע היה מתייצב בבניין בשעות אחר הצהריים למשך מספר שעות מדי יום, במשך חמישה ימים בשבוע, במהלכן ביצע עבודות ניקיון בשטח המשותף, ובנוסף ביצע עבודות תחזוקה וחשמל, כולל פתיחת סתימות ביוב, החלפת נורות, ותחזוקה שוטפת של הגנרטור להפעלת המעלית.
לטענת התובע, הוא לא קיבל הוראות יומיומיות בנוגע לדרך ביצוע העבודה, אלא ניתנה לו תכנית עבודה כללית אחת למספר שנים. מאז שהחל לעבוד כעצמאי, הנציגות סיפקה לו חומרי עבודה וכלים לצורך ביצוע העבודות. עוד ציין כי הוא לא החתים שעון נוכחות, והשכר החודשי ששולם בגין מתן השירות לא הושפע ממספר שעות העבודה שבוצעו.
התובע טען כי מכתב הפיטורין מעיד על יחסי עבודה בין הצדדים
בסוף שנת 2013, קיבל התובע מכתב מנציגות הבניין בדבר הפסקת ההתקשרות, ובנוסף לתשלום החודשי ניתן לו סך של 1,000 שקלים בגין מענק סיום עבודה כקבלן עצמאי. לטענתו עקב רציפות ואורך ההתקשרות התקיימו יחסי עובד מעסיק בין הצדדים, וגם בשל מכתב הפיטורין ותשלום המענק בסוף תקופת העבודה.
מנגד טענה הנציגות כי לא התקיימו יחסי עבודה והיא אינה מחויבת בתשלום פיצויים, מאחר שהתובע מנהל עסק עצמאי, שבמסגרתו הוא מנפיק חשבוניות ונותן שירותים גם לגופים אחרים, לכן מדובר בעבודה קבלנית שאינה תחומה ומוגדרת בשעות קבועות ואף על עבודתו לא התקיים כל פיקוח.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל בית הדין את טענות התובע וקבע כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד ומעסיק, מאחר שהעבודות בבניין בוצעו באופן אישי על ידו, ולא הוכח כי היה לו עסק למתן שירותי ניקיון ותחזוקה לבתים משותפים, אלא הוא עסק במקביל במגוון רחב של עבודות שעיקרן היה הובלה ונהיגה.
יש לך שאלה?
פורום פיצויי פיטורין
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
מאחר שההתקשרות הופסקה ביוזמת הנציגות ובהתאם להודעתה בכתב, קבע בית הדין כי התובע זכאי לתשלום פיצויי פיטורין בסך של 16,600 שקלים, כאשר עבור תשע השנים הראשונות הוא זכאי ל- 900 שקלים עבור כל שנת עבודה, ועבור חמש שנים הבאות הוא זכאי ל- 1,900 שקלים.
בנוסף הוא זכאי לדמי הבראה, כך שבסופו של דבר נציגות הבניין נדרשה לשלם לתובע סך של 18,100 שקלים, בצירוף הוצאות משפט בסך 800 שקלים ושכר טרחה בסך 2,500 שקלים.
ס"ע 13384-02-14