אפוטרופוסים לחסוי שאושפז בכפייה לתקופות ממושכות עקב מחלת נפש, הגישו ערעור על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית לשחרר אותו מהאשפוז הכפוי, בטענה שהוא מהווה סכנה לעצמו ולציבור. ביום ב' קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את הערעור, ביטל את החלטת הוועדה והורה על אשפוזו של החסוי לתקופה נוספת של חצי שנה.


במהלך שירותו הצבאי של החסוי, כיום בן 57, פרצה אצלו מחלת נפש והוא אובחן כסובל מסכיזופרניה פרנואידית. הוא שוחרר מהשירות הצבאי על סעיף נפשי לאחר חמישה חודשי שירות ועבד במשך כמה שנים כמלצר. בשנת 1979 אושפז לראשונה ומאז אושפז שוב ושוב לתקופות ממושכות, כאשר זו הפעם ה-14 שבה הוא מאושפז.


במשך השנים אושפז בגין תקיפה, ברח מהאשפוז ונעדר במשך שנתיים, ולבסוף משטרת אילת איתרה אותו לאחר שהצית קיוסק. הוא אושפז שוב, שוחרר בהמלצת הוועדה הפסיכיאטרית ושב להתגורר בבית אמו. ואולם, תוך פרק זמן קצר הפסיק לקחת את התרופות שנרשמו לו ושב לשוטט ברחובות. שוב ושוב אושפז ושוחרר, אך בכל פעם ששוחרר הפסיק את הטיפול התרופתי שנרשם לו.


בשנת 2011 אושפז לאחר שהואשם בגניבה ובהחזקת סכין. עקב המצב הפסיכוטי שהיה שרוי בו וחוסר שיתוף הפעולה שלו בטיפול הוחלט להאריך את האשפוז, עד החלטתה האחרונה של הוועדה הפסיכיאטרית לשחרר אותו, בניגוד להמלצות הרופאים, לטיפול כפוי בקהילה.


החסוי איים שלא ייקח את התרופות לאחר שישוחרר, ואם יכריחו אותו הוא יתאבד


הוועדה מוסמכת להאריך את תקופות האשפוז בהתאם לבקשה מנומקת מהמנהל, והיא החליטה כאמור שלא להאריך את אשפוזו הכפוי לתקופה נוספת. ואולם, לטענת המערערים, אחיו של החסוי, ואף לפי חוות דעתו של הרופא המטפל, מחלתו של החסוי פעילה והוא יהווה סכנה מחוץ לאשפוז הכפוי. הם הוסיפו שלא ניתן להשתלט עליו, וכי הוא עצמו הודיע שלא יתייצב לטיפול המרפאתי ולא ייקח את התרופות, ואיים שיתאבד אם יכריחו אותו לקבל את הטיפול.


בית המשפט ציין כי יש לבחון את הדברים היטב, מאחר שאין ספק כי אשפוז כפוי הוא מעשה דרסטי הפוגע באופן קשה בחירותו של אדם, ולכן יש להשתמש בצעד זה רק במקרים של הכרח, וכל עוד הפגיעה בחירות לא תעבור מעבר למידה הנדרשת. עם זאת, אין לשחרר חולה כאשר הסיכון העולה מכך ממשי וברור, או כאשר ברור שיפסיק את הטיפול שהוא זקוק לו וישוב להתדרדר מחדש למצב פסיכוטי.

 

יש לך שאלה?

פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות
פורום אלימות במשפחה


לאחר שעיין במסמכים בקשר לחסוי ועל סמך ניסיון העבר, הגיע בית המשפט למסקנה כי נפלו פגמים בהחלטת הוועדה, אשר התעלמה או לא התייחסה לעברו של החסוי המשליך על מסוכנתו בעתיד, ובפרט סירובו החוזר ונשנה לקבלת הטיפול שלא במסגרת של אשפוז בכפייה. משכך קבע בית המשפט כי אין מנוס אלא לקבוע שההחלטה שניתנה בוועדה אינה סבירה, ויש לקבל את הערעור, להפוך את החלטת הוועדה ולהורות על אשפוז כפוי של החסוי לתקופה נוספת של חצי שנה.

ע"ו 39362-02-15