אישה שקיבלה גמלה לשמירת הריון מהמוסד לביטוח לאומי במשך ארבעה חודשים, תבעה לתקן את בסיס החישוב לגמלה שערך הביטוח הלאומי, מאחר שחישב את גובה הגמלה לפי חודשים שבהם הייתה בחופשת לידה ללא תשלום. בשבוע שעבר (יום ב') קיבל בית הדין האזורי לעבודה את תביעתה, והורה למוסד לביטוח לאומי לחשב מחדש את הכספים שמגיעים לה. כמו כן הביטוח הלאומי חויב בתשלום הוצאות משפט בסכום של 3,000 שקלים.


התובעת עבדה במשך שלוש שנים בחברת תקשורת, ואז ילדה בת. לאחר הלידה יצאה לחופשת לידה בת חצי שנה, וקיבלה דמי לידה עבור 14 שבועות בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. כלומר, במשך שאר חופשת הלידה שלה לא קיבלה תשלום דמי לידה, אלא הייתה בחופשה ללא תשלום.


חודש לאחר ששבה לעבוד מחופשת הלידה, גילתה התובעת שעליה לצאת לשמירת הריון


כשתמה חופשת הלידה בינואר 2014, שבה התובעת לעבודה סדירה. היא עבדה בהיקף מלא באותו חודש ושכרה עמד על כ-8,000 שקלים. בחודש זה הסתבר לה שהרתה שוב, והיא נדרשת לשמירת הריון. בסוף אותו חודש הגישה תביעה לגמלת שמירת הריון, והמוסד לביטוח לאומי אישר את זכותה לגמלה.


בבואו לחשב את התשלום שהאישה זכאית לו עבור גמלת שמירת ההריון, חישב המוסד לביטוח לאומי את הכנסתה על פי שלושה חודשים שבהם הייתה בחופשת לידה, כאשר חודשיים מהם הייתה בחופשה ללא תשלום. על פי חישוב זה, הכנסתה בחודשים אלה הייתה בסך 3,000 שקלים בלבד, שכן כאמור עבור חודש אחד קיבלה דמי לידה ובחודשיים הבאים לא קיבלה כל שכר או גמלה.


כך יצא שבהתאם לחישובי המוסד לביטוח לאומי, האישה זכאית לגמלה בסכום של 1,000 שקלים בלבד, אף על פי שבעבודתה הרגילה היא משתכרת כ-8,000 שקלים בחודש.


הצדדים נחלקו בדעתם בנוגע לפרשנות תקנה בתקנות הביטוח הלאומי, אשר מאפשרת חישוב משלים לגמלה, במקרה שהאישה אינה מקבלת את מלוא השכר הרגיל בתקופת שלושת החודשים הרלוונטית לחישוב הגמלה.


האם חופשת הלידה הייתה מרצון?


האישה טענה כי התקופה שלפיה חושבה הגמלה הייתה חופשת לידה ולא חופשה מרצון, ולכן התקנה חלה במקרה שלה. לעומתה טען המוסד לביטוח לאומי כי היא האריכה את חופשת הלידה מרצונה ולא בגלל אילוץ כלשהו, ולכן אין להשלים לה בחישוב הגמלה את שכר העבודה הרגיל שלה.


בית הדין בחן את הוראות החוק והתקנות הרלוונטיות, וכן את הפרשנות שניתנה להן בפסיקה. על פי פרשנות זו, התקנה המאפשרת חישוב משלים מתייחסת אך ורק למקרים שבהם הייתה הפסקה זמנית בעבודה, שלאחריה שבה האישה לעבוד, כגון מחלה, חופשה או תאונה.


חוק עבודת נשים קובע כי אישה רשאית לצאת לחופשת לידה של 26 שבועות, לאחר שהמחוקק תיקן את משך החופשה מ-14 שבועות בלבד, במטרה לעודד נשים להישאר עוד תקופה עם תינוקן שרק נולד.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון


מאחר שזהו פרק הזמן שבו הייתה התובעת בחופשת לידה, קיבל בית הדין את התביעה לחישוב משלים של הגמלה, והורה למוסד לביטוח לאומי לחשב מחדש את הסכומים המגיעים לה בגמלת שמירת ההריון. כמו כן חייב בית הדין את הביטוח הלאומי לשלם לתובעת הוצאות משפט בסכום של 3,000 שקלים.


ב"ל 594-07-14