יורשי עזבון מקרקעין תבעו את המדינה בגין הפקעת מקרקעין שביצעה בשנת 1954. בית המשפט המחוזי בחיפה קיבל בשבוע שעבר (יום א) את התביעה, וחייב את המדינה להעביר לרשותם קרקע חלופית בשיעור 30% מההיקף, וכן פיצויים כספיים שנקבעו בחוות דעת המדינה על פי הערך שנקבע נכון לשנת 1973, בתוספת 20 אלף שקלים שכר טרחה ו-5,000 שקלים הוצאות המשפט.
מדובר בהליך משפטי ארוך שנים שנדון בדיונים רבים החל משנת 2000, אשר במסגרתו ניסו הצדדים להגיע להסדר במשא ומתן ואף דנו באפשרות לקבלת קרקע חלופית במקום זו שהופקעה. לבסוף בשנת 2012 עבר הטיפול לבית המשפט המחוזי.
שטחה של הקרקע המדוברת הוא 53 דונם, והיא נמצאת בכפר בעמק יזרעאל. בתוך החלקה הקים המנוח בית וכן נטע עצי זית, שקדים ותאנים. לאחר מותו בשנת 1944 המשיכו לעבד את הקרקע שלושת ילדיו. בשנת 1954 הפקיעה המדינה את המקרקעין מכוח תעודה שהוציא שר האוצר.
היורשים: הצעות הפיצויים שקיבלנו במשך השנים מהמדינה לא היו סבירות
היורשים טענו שהפקעת המקרקעין לא הייתה חוקית ולא היה כל צורך התיישבותי או בטחוני להפקעה, בניגוד לעמדת המדינה. ההפקעה בוצעה בעת שהחזיקו בקרקע ועיבדו את אדמתה, ומשכך נגרם להם עוול גדול. הם הוסיפו שהתנהל משא ומתן עם מנהל מקרקעי ישראל לקבלת פיצוי בגין הקרקע שהופקעה, אולם זה לא צלח מאחר שלדעתם ההצעות שהוצעו במסגרתו היו בלתי סבירות.
לאחר מכן חלו שינויים רבים בייעוד הקרקע ותוכנן לבנות ברובה בניינים ציבוריים ודרכים, כך שנותרו בה כחמישה דונמים לחקלאות ושלושה דונמים למגורים. היורשים טענו שחיכו שנים ארוכות לאישור הצעת ההסדר בין הצדדים, אך בסופו של דבר הוחלט שלא לאשר את ההצעה, ונגרמו להם נזקים משמעותיים עקב השתהותה של המדינה במתן עמדה להצעה.
היורשים הביאו עדויות וראיות לכך שהקרקע הייתה מעובדת במשך כל השנים וכן היה ממוקם עליה בית המגורים של המשפחה, ולא היה מדובר באדמת בור וטרשים, אלא במקור פרנסתם מחקלאות. לאחר שגילו כי הרשות המקומית באזור הציעה תוכנית להקמת בית ספר, הם התנגדו לכך אך נדחו, ומעולם לא הסכימו לתוכניות הבנייה של הרשויות. הם הוסיפו שבכל השנים הללו המדינה לא השתמשה כלל באדמה, ונהגה בחוסר תום לב כאשר לא הודיעה לרשויות שמתנהל איתם משא ומתן לגבי המקרקעין.
המדינה: מוכנה לפצות לפי הנהלים הקבועים להפקעת קרקעות
המדינה טענה ששר האוצר רכש את החלקה המדוברת ב-1954, במסגרת רכישות שבוצעו בשטחי הכפר. לאחר מכן הוזמנו בעלי הקרקע להגיש תביעה לפיצויים, ואכן הוגשה התביעה לפיצויים. המדינה הוסיפה כי לא היה ויכוח על זכויות הבעלות טרם רכישת הקרקע, ולאחר מכן רשות הפיתוח נרשמה כבעלים על החלקה.
המדינה הודתה כי המשא ומתן שנוהל במשך השנים עם היורשים לא הניב פרי, אך זאת משום שהם דרשו פיצויים לא סבירים. צוין כי היא מוכנה לפצות את התובעים בהתאם לנהלים הקבועים בחוק הרכישה בגין הפקעת קרקעות.
יש לך שאלה?
פורום הפחתת היטל השבחה, תביעות ירידת ערך והפקעת מקרקעין
פורום מנהל מקרקעי ישראל | רשות מקרקעי ישראל
לאחר עיון בראיות ושמיעת העדויות קבע בית המשפט כי ההפקעה בוצעה כדין ולא ניתן לבטלה. עם זאת התובעים זכאים לפיצוי בגין ההפקעה, ונקבע כי על המדינה לפצות אותם בקרקע חלופית בשיעור 30% מהיקף השטח, וכן בפיצויים כספיים כפי שנקבע בחוות דעת המדינה הקובעת ערך נכון לשנת 1973. נוסף על כך תשלם המדינה 20 אלף שקלים שכר טרחת עורכי דין ו-5,000 שקלים הוצאות.
ת"א 1248-00