החייב התגורר באופן זמני בבית אחותו וגיסו, ובעקבות חוב לחברת לאומי קארד, פרץ קבלן הוצאה לפועל את דלת הבית בעת הביקור הראשון והוציא מיטלטלין שאינם שייכים כלל לחייב. האחות והגיס הגישו תביעה נגד הקבלן בטענה כי העיקול בוצע שלא כדין. בית משפט השלום באשדוד קיבל בשבוע שעבר (יום א') את התביעה, וחייב את הקבלן לפצות את התובעים בסכום של 25,000 שקלים.

 

חברת לאומי קארד ניהלה הליכי הוצאה לפועל נגד אחיה של התובעת, שהתגורר באותה תקופה בביתה. במסגרת ההליכים בוצע בחודש נובמבר 2011 רישום של מיטלטלין בבית האחות על מנת לעקל את חפציו של החייב.

 

כשלושה ימים לאחר הרישום הגיש בעלה של האחות תובענה לסעד הצהרתי במטרה להצהיר כי הריהוט והמכשירים החשמליים המצויים בביתם הם בבעלותם הבלעדית ואינם שייכים לחייב, ובמקביל ביקש לעכב את הליכי הוצאה לפועל.

 

בעת הדיון המשפטי הצהיר החייב כי הוא מתגורר בביתם של אחותו וגיסו באופן זמני בלבד ועל כן השופט קבע כי הוא מעכב את הליכי ההוצאה לפועל, בכפוף להתחייבות עצמית של החייב וחתימתם של התובעים.

 

כחודש ימים לאחר שהתקבלה ההחלטה הגיע קבלן הוצאה לפועל לבית התובעים, והוציא מדירתם מיטלטלין שונים. התובעים ביקשו לשחרר את המעוקלים, ובהסכמת לאומי קארד שוחררו המיטלטלין בכפוף לתשלום עלות הפעולה.

 

הקבלן פרץ את הדלת בביקור הראשון ולא הדביק אזהרה על הדלת

 

לטענת התובעים, העיקול בוצע שלא כדין, מאחר והוא בוצע בדירה של צד שלישי ולא בביתו של החייב. כמו כן, הקבלן פרץ את הדלת בביקור הראשון בדירה כשלא היה איש בבית והוציא את החפצים, במקום להדביק על הדלת אזהרה לפני הפריצה, על פי נהלי רשות האכיפה והגבייה.

 

עוד הוסיפו כי הפריצה היתה בנוכחות שכנים על כן דרשו פיצויים עקב פגיעה בשמם הטוב ובגין פגיעה בזכותם לפרטיות. בנוסף דרשו תשלום עבור ניהול ההליכים המשפטיים. סך הכל תבעו 218,000 שקלים.

 

לאומי קארד והקבלן שביצע את העיקול הכחישו את טענות התובעים וטענו כי יש לדחות את התביעה נגדם מאחר והחייב אישר כי הוא מתגורר בביתם של התובעים ופעולות הוצאת המיטלטלין בוצעו על פי דין והחלטות רשם ההוצאה לפועל.

 

לטענת הקבלן הוא ביקר בדירה פעמיים והדביק אזהרה על הדלת, ובעת הביקור השלישי נערכה שיחת ועידה עם לאומי קארד והחייב, אולם החייב סירב לשלם את החוב ואחרי שווידא כי זו אכן כתובתו, הוא פרץ את הדלת, שלא בנוכחות שכנים או כל אדם אחר.

 

לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה שיש לקבל את התביעה נגד הקבלן באופן חלקי, מאחר והתובעים הוכיחו באמצעות סרטונים ממצלמות האבטחה של בית מגוריהם, כי הקבלן פרץ את הדלת עוד בביקורו הראשון, וקיבל את הטענה כי הפריצה לא בוצעה כדין.

 

עם זאת קבע כי התובעים התרשלו בהתנהלותם בצורה משמעותית, מכיוון שהם לא טרחו לברר את ההחלטה בבקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל, לא הודיעו ללאומי קארד על ההליך, ולא הפקידו בבית המשפט את ההתחייבות העצמית שחתמו לחייב, אלא רק לאחר הוצאת המיטלטלין, לפיכך יש לייחס אשם תורם משמעותי בנזקים אשר נגרמו להם.

 

יש לך שאלה?

פורום פסק דין הצהרתי | תביעה על סכום קצוב
פורום עיקולים ועיכוב יציאה מן הארץ

 

בנסיבות אלה קבע בית המשפט כי התובעים זכאים לפיצויים בשל התרשלותו של הקבלן בסך של 25,000 שקלים, בנוסף הקבלן נדרש לשאת בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 5,000 שקלים.

 

ת"א 19298-11-12