רואה חשבון שנכנס כשותף בחברת הפקות עד לקריסתה הכלכלית, הגיש תביעה לפיצויים נגד בעל החברה, בטענה כי הפר את התחייבותו בהסכם הפשרה ולא שחרר אותו מערבותו האישית לחשבון החברה, ובשל כך הבנק פעל נגדו וחילט ניירות ערך. בית משפט השלום בתל אביב - יפו קיבל בשבוע שעבר (יום א') את התביעה, וחייב את בעל החברה לשלם לתובע סך של 278,690 שקלים בגין הפרת חוזה.
התובע, רואה חשבון בהשכלתו, בעל מניות בחברת פרסום ושיווק, הגיש תביעה לפיצויים בגין הפרת חוזה והפרת חובת נאמנות, נגד מלחין ומפיק בעל חברה פרטית למתן שירותי הפקות מוזיקליות.
בשנת 2004, התנהלו הליכי הוצאה לפועל נגד המלחין, הוא הוכרז כחייב מוגבל באמצעים ועסקי החברה שבבעלותו נקלעו לקשיים כלכליים. לקראת סוף השנה התובע והמלחין הגיעו להסכם שיתוף פעולה ביניהם, ונקבע שהמלחין יעביר לתובע מחצית ממניות החברה, הרווחים יתחלקו שווה בשווה, וכן התובע יהיה מופקד על הניהול הכספי, והמלחין מופקד על הצד המקצועי.
התובע חתם על כתב ערבות אישית לחובות החברה, ונמסרה לבנק הודעה על שינוי מבנה זכויות החתימה. עם זאת, הצדדים לא פעלו להעברת המניות לתובע ולא דווח לרשם החברות על העברתן.
במסגרת הסכם פשרה החברה התחייבה לשחרר את התובע מכל ערבות אישית לבנק
לאחר כשנתיים של שיתוף, הצטבר חוב גדול בחשבון החברה. ובחודש מאי 2006, הפסיק התובע להגיע למשרדים והשותפות התפרקה, כאשר כל צד האשים את משנהו בהפרת ההסכם ובאחריות למצב הקשה אליו נקלע העסק.
הצדדים הגיעו להסכם פשרה להסדרת מערכת היחסים ביניהם ולהפסקת שיתוף הפעולה, במסגרתו נקבע כי החברה תשלם לתובע סך כולל של 164,435 שקלים, והתחייבה לשחררו מכל ערבות אישית לבנק. עוד נקבע כי התובע ישלם לבנק 100,000 שקלים לסילוק חובו כערב לחובות.
עם זאת הסכם הפשרה לא הביא ליישוב המחלוקות והתובע לא שוחרר מערבויותיו האישיות, והמלחין טען כי התובע לא קיים התחייבויותיו, מאחר ולא העביר חשבוניות מס כפי שנקבע בהסכם הפשרה.
התובע טען כי המלחין התרשל באופן בו התנהל בקשר עם חשבון העסק והפר את ההתחייבות שניתנה לו, על כן עתר לחייב אותו בסך של 150,000 שקלים שחולט במימוש ניירות הערך שהיו בבעלותו, ובנוסף דרש שישלם את מלוא הסכום בו חויב בתביעת הבנק בסך של 298,610 ופיצוי בגין עגמת הנפש שנגרמה לו.
המלחין טען כי יש לבטל את הסכם הפשרה עקב הפרת אמון התובע
המלחין טען מנגד כי יש לדחות את התביעה נגדו, מאחר ושיתוף הפעולה נוצר מלכתחילה בעקבות הכשרתו וניסיונו של התובע כרואה חשבון, אולם הוא לא הצליח לנהל את ענייניה הכספיים של החברה, ואף הפר את האמון שניתן בו, וחתם בחוסר תום לב על שיקים פתוחים רבים, עשה שימוש אסור בכרטיס אשראי ובכך הביא את החברה לחדלות פירעון.
המלחין הודה כי ערבותו האישית של התובע כלפי הבנק לא בוטלה, מאחר ולא עמד בהתחייבויות, לכן ביקש לבטל את הסכם הפשרה עקב פגם בכריתתו.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, הגיע בית המשפט למסקנה כי יחסי התובע והמלחין הוסדרו בהסכם פשרה, לפיו התחייבו, בין היתר, לוותר על כל טענה בקשר לפעילות החברה, והמלחין התחייב לשחרר את התובע מערבותו האישית כלפי הבנק, אך לא עמד בהסכם, וגרם לחובות של התובע כלפי הבנק.
יש לך שאלה?
פורום הבראה כלכלית ושיקום כלכלי
פורום הקמת חברות ושותפויות | ייעוץ לחברות ושותפויות
בנסיבות אלה הטענות על ההתנהלות בחשבון בתקופה שקדמה להסכם הפשרה נדחו על הסף, ובית המשפט קבע כי המלחין הפר את הסכם הפשרה, ולכן חייב אותו לשלם לתובע סך של 278,690 שקלים בגין הסכום בו חויב בתביעת הבנק בצירוף הוצאות משפט, עוד נקבע כי התובע אינו זכאי לפיצוי בגין עגמת נפש.
ת"א 17689-03-11