בית המשפט המחוזי בחיפה דחה החודש את ערעורו של אב שביקש לערוך בדיקת רקמות לשתי בנותיו, לאחר שחשד כי הן נולדו כתוצאה מבגידתה של אשתו עם גבר אחר. דחיית הערעור נקבעה על אף בדיקת אבהות שערך האב בחו"ל, אשר קבעה כי הוא אינו למעשה אביהן של הבנות.
המערער ואשתו לשעבר נישאו בנישואים אזרחיים בשל היותה של האישה חסרת דת. מנישואיהם נולדו שתי בנות, כיום כבנות שבע וחמש. לאחר מספר שנים, בשנת 2012, עלו יחסיהם של בני הזוג על שרטון והם נפרדו והתירו את הנישואים.
לאור החשדות שעלו בלבו של הבעל זה זמן רב, הוא ביצע בדיקת אבהות במרפאה פרטית בחו"ל, על מנת לדעת אחת ולתמיד האם הבנות הן אכן בנותיו הביולוגיות, או שמא חשדותיו מבוססים, והאישה הרתה לגבר אחר במהלך נישואיהם. תוצאות הבדיקה שהוכיחו כי הוא אינו האב הביולוגי, הובילו אותו לנתק את הקשר עם בנותיו, ולהגיש תביעה לביצוע בדיקת רקמות בבנותיו בארץ.
בית המשפט לענייני משפחה אשר דן בתביעתו קבע כי אין מקום לבצע בדיקה שכזו, וזאת לאחר שערך תסקיר של פקידת סעד. בתסקירה, ציינה פקידת הסעד כי הבנות מכירות אך את אביהן זה, וקשורות אליו מאוד. לפיה, הן מביעות געגוע יומיומי ולא מבינות מדוע אביהן התנכר אליהן באחת.
בית המשפט הגיע לקביעתו לאור המסקנה כי בדיקת רקמות אינה הכרחית, והפגיעה בבנות תהא חמורה הרבה יותר מהפגיעה באב לו תדחה בקשתו.
המערער: זכותו לדעת מיהן בנותיו וזכות בנותיו לדעת מיהו אביהן
האב דווקא חשב אחרת ופנה בערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי. בערעורו טען כי אין סיבה שבנותיו ייפגעו מהבדיקה שכן אין חשש לממזרות, בשל היותן חסרות דת. כמו כן, עמד המערער על זכותו לדעת האם הוא האב, כמו גם זכותן של הבנות מיהו אביהן.
האב אף הדגיש את תוצאות הבדיקה הגנטית שערך בחו"ל, וטען כי הבדיקה כשלעצמה מצדיקה בדיקה חוזרת בארץ. לבסוף, טען כי ממילא אם יסתבר כי הבנות הן שלו הוא יחדש עמן את הקשר, וכי פקידת הסעד לא התחשבה כלל ברגשותיו שלו בעניין.
מנגד, טענה האם כי התביעה כולה הוגשה בחוסר תום לב, כאשר אביהן מנסה בכל כוחו להשתחרר מהמחויבות שלו כלפיהן ותו לא.
הוכחה לכך, לפי טענתה, ניתן לראות בעובדה כי במשך למעלה מחמש שנים התנהג כאב לכל דבר, ופתאום החליט, ללא כל ביסוס, כי הן הגיעו לעולם כתוצאה של בגידה.
בנוגע לטענותיו אלו, ציינה האם כי מעולם לא בגדה בבעלה, וכי הבנות הן שלו. כמו כן, לגבי טענתו לכך שהבנות הן חסרות דת, טענה כי היא ביקשה ורצתה להתגייר, ואף הגישה בקשה לעשות כן, אולם המערער התנגד לכך בתוקף. אף על פי כן, רשמה האישה את הבנות לגן חרדי ובכוונתה לגדל אותן על ברכי היהדות.
לאחר שמיעת טענות הצדדים לערעור, ולאחר בחינת פסק הדין הקודם שניתן בעניינם, קבע בית המשפט כי אין מקום להתערב בהחלטה, ואין סיבה לערוך בדיקת רקמות בילדות.
בנימוקיו להחלטתו, קבע בית המשפט כי צדק בית המשפט לענייני משפחה בקביעתו כי טובתן של הילדות שלא לערוך את הבדיקה, וכי הפגיעה שעלולה להיגרם מבדיקה זו הינה חמורה פי כמה מזו של האב.
בית המשפט: אין צורך ממשי בבדיקת הרקמות
כמו כן, ביסס בית המשפט את קביעתו על כך שלא נראה כי יש צורך ממשי בבדיקה על מנת לקבוע כי הסיכוי שהמערער אינו אבי הבנות הוא נמוך ביותר. כך למשל, נמצא כי זרעו תקין, וכי הבת הראשונה נולדה באמצעות תהליך הזרעה מזרעו של המערער ובהסכמתו המלאה, לאור אי הצלחתם להרות.
יש לך שאלה?
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום אבהות | גניבת זרע
כמו כן, הבת השניה הגיחה לאוויר העולם רק שנה ועשרה חודשים לאחר הראשונה, בהריון טבעי ותקין, כאשר המערער לא מכחיש את העובדה שקיים יחסי אישות עם אשתו לאורך התקופה.
בנוסף, חשדותיו בדבר בגידת אשתו לא עלו אלא לאחר שנולדה בתו השנייה,מה גם שכאשר במהלך ההריון השני ביקשה האישה לעבור הפלה, הוא סירב לכך בכל תוקף, כאשר הוא טוען כלפיה כי הם קיבלו הריון טבעי במתנה, ואל להם לפספס את ההזדמנות שניתנה להם.
לפי כל אלה ועוד, דחה בית המשפט את ערעורו פה אחד, והותיר את החלטת בית המשפט לענייני משפחה על כנה.
עמ"ש 29328-06-14