בית משפט השלום בתל אביב פסק בשבוע שעבר (יום ו') לטובת רופא שיניים אשר אושפז בבית החולים לאחר ששחה בבריכה בקאנטרי קלאב עליו הוא מנוי, בעקבות שאיפה של אדי כלור שנמצאו במים בכמות מוגזמת. בעלי הבריכה, שלא הכחישו את אחריותם לאירוע, חויבו בפיצויים בסך 16,500 שקלים.


לפי כתב התביעה, רופא שיניים מאזור המרכז הגיע כהרגלו לבריכת השחייה בקאנטרי קלאב, באוגוסט 2010. אלא שבמהלך השחייה, החל התובע להרגיש בקוצר נשימה כבד וכן בצריבה קשה בבית החזה. הוא סימן לצוות המקום על המצוקה שחש, ומיד הגיע צוות עזרה ראשונה אשר פינה אותו לבית החולים.


עם הגיעו לבית החולים התגלה כי מדובר בתגובה לשאיפה מסוכנת של אדי כלור, אשר נמצאו בכמות מעבר למותר בבריכת השחייה, והוא אושפז בשל כך למשך יומיים.


למרות שלמרבה המזל לא נותרה לתובע נכות רפואית עקב האירוע, הוא הגיש תביעה על נזקים בלתי ממונים ועבור סבל וכאב, הפסדי שכר ועוד. את תביעתו העמיד על סך של 174 אלף שקלים נגד בעלי הבריכה ונגד החברה המבטחת אותה.

 

כמות יתרה ואסורה לשימוש של כלור בבריכה 


לאחר האירוע, מי הבריכה נבדקו, ואכן נתגלתה כמות יתרה של כלור האסורה לשימוש והוטל קנס על בעלי הבריכה. לפיכך, לא הכחישה הנתבעת את קרות האירוע, אולם טענה כי מאחר ולא נותרה לתובע כל נכות ולא נגרם לו נזק חמור, אין מקום לפצותו, ובוודאי שלא בסכום הגבוה שהתבקש על ידו.


לצורך בחינת גובה הפיצוי עבור נזקי התובע, בחן בית המשפט את טענותיו ביחס לנזקים ולהפסדים שנגרמו לו לטענתו בעקבות האירוע.


ראשית, טען התובע, שהינו רופא שיניים במקצועו, כי בגין האירוע הוא נאלץ להיעדר כשבועיים מעבודתו, דבר אשר השפיע רבות על משכורתו באותו החודש. לפיו, למרות שניתנו לו שישה ימי מחלה בלבד, הוא התקשה לחזור לעבודה בשל הטיפול בסטרואידים שנאלץ לעבור, והצליח לחזור רק לאחר שבועיים.


כמו כן, טען כי בגין היעדרותו הכנסתו ממרפאתו הפרטית נפגעה קשות, וכן השתכרותו בבית החולים בו עבד נפגעה גם כן, כאשר נאלץ להפנות מטופליו לרופאים אחרים.


שנית, בהתייחסו לכאב ולסבל שחש לאחר האירוע, טען התובע כי למרות שלא נותרה לו נכות צמיתה, אין להתעלם מהכאבים הרבים שחש לאחר השחייה בבריכה, ומכך שתפקודו נפגע קשות בימים שלאחר מכן.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות


לאחר בחינת טענותיו, קבע בית המשפט כי כפי שטענה הנתבעת, לא עלה בידי התובע להוכיח את הפסדי השכר ואת העובדה כי הפסיד מטופלים ולא דחה אותם למועד אחר. עם זאת, אין ספק כי פרנסתו נפגעה, אם כי לא בסדר גודל עליו הצהיר, ולכן בית המשפט זיכה אותו בפיצויים בסך עשרת אלפים שקלים.


עבור כאב וסבל והוצאות רפואיות אותן הוכיח, חויבה הנתבעת בתשלום פיצוי בסך 6,500 שקלים. בסך הכל, בית המשפט פסק פיצוים לתובע בסך כולל של 16,500 שקלים, וכן חייב את הנתבעת בתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 3,960 שקלים.


ת"א 55577-04-13