בית משפט השלום בירושלים גזר בשבוע שעבר (יום א') שנתיים מאסר בפועל על צעיר כבן 20 אשר מכר והפיץ מאות שקיות של הסם "נייס גאי", הדיח תלמיד תיכון לדבר עבירה, ואף גידל מריחואנה בביתו למטרת מסחר.


לאחר כתב האישום שהוגש בעניינו, המונה 11 אישומים שונים, הודה הנאשם במעשים המיוחסים לו, ונשלח למעצר. העבירות בגינן הואשם הינן, בין היתר, עבירות של איסור הפצת חומרים מסכנים והדחת קטין.


בשנת 2013, כך לפי חלק מכתב האישום, רכש הנאשם מאות שקיות של החומר המכונה "נייס גאי" במטרה למכור אותו תמורת רווחים נאים. לאחר שרכש את השקיות במחיר של כ-50 שקלים ליחידה, החל במכירה מסיבית של החומר במחיר של בין 60 ל-100 שקלים ליחידה.

 

את ההפצה והמכירה ביצע באמצעות תלמיד תיכון קטין, אשר מכר את החומר לתלמידים נוספים בבית הספר בו למד, בהוראתו של הנאשם. לאחר המכירה העביר הקטין את הכסף לנאשם, והוא בתמורה שילם לו סכום במזומן, או לחלופין הזמין אותו על חשבונו לבילויים משותפים.

 

כמו כן, באישום נוסף, בשנת 2014 ביקש הנאשם לשכלל את ה"עסק" ורכש מחו"ל זרעי קנביס ומכשירים שונים לגידול הסם, וזאת על מנת למוכרו בבוא העת. בעת מעצרו נתפסו בביתו כ-180 שקיות מלאות בסם, וכ-1,700 גרם של החומר שגידל.


בא כוח הנאשם: היה בטוח שמדובר בחומר חוקי

 

בעוד המאשימה עמדה על חומרת העבירות ועל הדחת הקטין לביצוע עבירה, טען הנאשם באמצעות בא כוחו כי כלל לא היה מודע לאיסור על הפצת החומר המכונה "נייס גאי". לפיו, הוא היה סבור כי מדובר בחומר מותר, אשר נמכר בפיצוציות לעיני כל, וכי בזמן העבירות החומר כלל לא היה תחת איסור ופיקוח.


בנוסף, טען הסניגור כי מדובר בצעיר כבן 20 אשר הפער בינו ובין הקטין אינו גדול כלל, וכן מדובר בחברו הטוב, ולא בקטין אותו פיתה לביצוע עבירות, ועל כן לא ניתן להאשימו בגין הדחת קטין.


בבואו לדון בגזר הדין, תחילה בחן השופט את הטענה כי בזמן ביצוע העבירות לא היה החומר "נייס גאי" אסור לשימוש ולהפצה. ראשית, ציין השופט את העובדה כי חומרים מסוג זה, הינם מקשים באופן מיוחד על המשטרה, כאשר היצרנים מצאו פרצה בחוק, והם משנים את מרכיבי הסם כך שיהיה קשה להכריז עליו כסם מסוכן, וכך רשויות החוק יאלצו לבחון את מסוכנותו, דבר אשר לוקח זמן רב.


את חלון הזמן הזה בדיוק מנצלים היצרנים, וכך הם מפיצים את החומר עד הכרזתו כאסור, אז הם מרכיבים חומר אחר.


אולם, גם רשויות החוק מצאו דרך להתמודד עם הבעיה, וכך נוצר החוק אשר יוצר שלב ביניים, ומכריז על חומר אשר טרם נאסר כ"חומר אסור בהפצה". לאחר בדיקה, מצא השופט כי בזמן ביצוע העבירות החומר אכן היה אסור להפצה, גם אם לא נאסר באופן מוחלט לשימוש ולא הוכרז כסם מסוכן. כמו כן, באוגוסט האחרון הוכרז הסם "נייס גאי" כסם מסוכן ואסור לשימוש ולהפצה.


עוד הוסיף השופט, כי ממילא לא מתקבלת טענתו של הנאשם כי לא ידע על האיסור, שכן דרכי פעילותו ומכירת הסם מעידים על כך כי פעל מתוך חשש להיתפס, ובדרכי סתר.


בית המשפט: לא מדובר במעשה חברי


לגבי טענתו כי הקטין היה בעצם חברו של הנאשם, קבע השופט כי גם אם היה כך, למרות שלא הוכחו דבריו, לא מדובר במעשה חברי, והנאשם בעצם ניצל את הקטין ואת יכולתו להתחבר עם אוכלוסייה שלמה של תלמידים קטינים אשר סיפקו לו רווח כספי רב. על כן, היתממות הנאשם בגין חברותו לכאורה עם הקטין אינה רלוונטית ואינה מהווה נסיבה מקלה.


גם העובדה כי היה מדובר "רק" בחומר אסור בהפצה אינה משמשת כתירוץ עבור הנאשם, שכן בהפצת החומר הוא עודד תלמידי תיכון קטינים לעשות שימוש בחומרים פסיכואפקטיביים, וגרם להם לתלות בחומרים אשר דומים לסמים מסוכנים ואף הוכרזו ככאלה זמן קצר לאחר מכן.


יש לך שאלה?

פורום סמים
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר


יחד עם זאת, התחשב השופט בגילו הצעיר של הנאשם, ובנסיבות חייו הקשות אשר גררו אותו כבר כשהיה קטין לביצוע עבירות שונות בהן הורשע בעבר, כגון: תקיפת שוטר, איומים, החזקת סכין ועוד.


כמו כן, התחשב בית המשפט בעובדה כי הודה מיד בכל העבירות המיוחסות לו, ואף הביע רצון אמיתי לשיקום ולחזרה לדרך המוטב.
לפי כל אלה, גזר השופט על הנאשם שנתיים מאסר בפועל, וחמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.


ת"פ 58243-03-14