בית משפט השלום באשקלון פסק בשבוע שעבר (יום א') פיצויים בסך כ-285 אלף שקלים לטובת אישה מבוגרת אשר נפלה במהלך נסיעה באוטובוס.


לפי כתב התביעה, באוגוסט 2008 עלתה התובעת לאוטובוס של חברת אגד, אולם לפני שהספיקה להתיישב במקום הנהג חידש את נסיעתו והיא נפלה אחורה ונחבלה. בעקבות התאונה, היא הובהלה לבית החולים שם אובחנה כסובלת משבר ברגלה השמאלית ונאלצה לעבור ניתוח וכן שיקום לאחריו, במשך כחודש ימים.


לאחר התאונה התובעת הוכרה במוסד לביטוח לאומי כמי שעברה תאונת עבודה, ואף נקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 19%, הן בעבור נכות פיזית והן בעבור נכות נפשית בגין פוסט טראומה שחוותה מהתאונה.


לפיכך, הגישה התובעת תביעה נגד חברת אגד בדרישה לקבל פיצויים בגין נפילתה, וזאת בשל אחריותם הבלעדית לתאונה, ובשל המשך נסיעתו של הנהג טרם הספיקה להתיישב. עוד טענה התובעת כי בעקבות התאונה היא נאלצה לעזוב את עבודתה כטבחית בחברת תעבורה, ולאחר שהבינה כי לא תוכל עוד לשוב לעבוד, נאלצה לצאת לגמלאות.


התובעת נזקקה לסיוע רב מבני משפחתה בעקבות התאונה 


לטענתה, מאותו היום ואילך, נאלצה להיעזר בבני משפחתה, ובפרט בבתה, בכל הקשור להתניידות, לבישול ולתחזוקת הבית, ואף בלבוש ובמקלחת. עד כדי כך שבנה נאלץ לעזוב את תוכניותיו ולחזור לגור עמה על מנת לסייע לה ולהשגיח עליה.


לתמיכה בטענותיה הביאה התובעת את בתה למתן עדות, אשר אישרה את הטענות ואף ציינה כי היא עצמה נאלצה להפסיד ימי עבודה רבים בשל הצורך בסיוע לאמה. עוד הוסיפה כי בעקבות התאונה האם החלה לפתח חרדות ופחדים, והיא אף הגיעה לישון בביתה בגלל חששה לישון לבדה.


מנגד, טענה החברה הנתבעת, כי גם אם תימצא אחריות, אין מקום להטיל פיצויים נכבדים עליה בשל הנזקים שנגרמו לתובעת, שכן לטענתה עדותה הינה מוגזמת מאוד. לפי דבריה, נכותה אינה עולה על 10% בגין נזקיה האורתופדים ותו לא.


כמו כן, ציינה הנתבעת כי אל לבית המשפט להתעלם מהעובדה כי קודם לתאונה סבלה התובעת מבעיות רפואיות רבות, כגון: אסתמה ולחץ דם גבוה ואף נאלצה לעבור צנתור בשל מצבה שנתיים קודם לכן.


עוד לטענת הנתבעת, התובעת החליטה על דעת עצמה לעזוב את מקום עבודתה, הן מסיבות רפואיות מהן סבלה טרם התאונה והן בשל רצונה לטפל בניניה. מה גם, שהתובעת לא הכחישה כי עד היום היא מטפלת בנינים הקטנים, עובדה אשר מעידה על מצבה ועל יכולתה לטפל באחרים.


לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות השונות, קבעה השופטת כי מפאת גילה של התובעת יש לתת משקל לנכותה התפקודית, ולעובדה כי לאחר התאונה נאלצה להיעזר בבני משפחתה, כדי לעמוד על רגליה. יחד עם זאת, קיבלה השופטת את הערות הנתבעת לגבי הפרזתה של התביעה בנוגע לפגיעה הפיזית והנפשית, וכן בכך כי בסופו של יום מדובר בנכות כוללת בשיעור של 19% בלבד, המאפשרת לתובעת לסייע לנכדתה בטיפול בניניה הקטנים.


יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד
פורום אחוזי נכות


לאור כל זאת, קבע בית המשפט כי הנתבעת תפצה את התובעת בסך כולל של 285,978 שקלים, בעבור כאב וסבל, הפסדי השתכרות, הוצאות רפואיות, ימי חופשה ועוד. כמו כן, מסכום זה נוכה מענק הנכות שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי בסך כ-58 אלף שקלים.

 

ת"א 39954-08-10