בית משפט השלום בתל אביב הרשיע בשבוע שעבר (יום ד') אדם שתקף את שכנו לאחר שהתלונן על מוסיקה רועשת באישון לילה.


לפי כתב האישום, בליל חודש מאי 2013, התעורר אחד הדיירים בבניין משותף לקול מוסיקה רועשת שבקעה מכיוון הרחוב. הוא ירד במטרה להבין את מקור הרעש וכאשר גילה כי הוא בוקע מרכב חונה בסמוך לבניין, ניגש לרכב וביקש להנמיך את המוסיקה.


למרות שברגע שהגיע לרכב, המוסיקה הופסקה, ביקשה הדייר שלא להדליק אותה שוב בעוצמה כה גבוהה. ליד הרכב עמדו שלושה צעירים כאשר הנאשם השיב לטענותיו של המתלונן כי המוסיקה הופסקה ושיעלה בחזרה לביתו. אולם, לאחר שיחה קצרה ביניהם, חטף הדייר אגרוף מאחיו של הנאשם, ומיד אחר כך חטף אגרוף נוסף בצדו השני, כאשר לטענת המתלונן היה זה הנאשם בעצמו.


כתוצאה משני האגרופים שהוטחו בו, הוא נפל על הארץ כשהוא מדמם. לטענתו מרגע נפילתו זוכר רק קטעים קצרים. כך למשל, טען כי כאשר הצליח לקום ראה את שכנו, אביו של הנאשם, מתקרב אליו עם מקל, אולם לא ידע להגיד אם הכה אותו באמצעותו. עדות זו באה בסתירה לתצהירו במשטרה, שם טען כי האב היכה אותו במקל.


לבסוף, הגיעה אשתו למקום ולקחה אותו לבית החולים, שם אובחן בשבר בלסת ואושפז. בעקבות האירוע סגרו הרופאים את פיו על מנת לקבע את הלסת למשך חצי שנה.


הבדלים בגרסאות הצדדים: האם ניתנו שני אגרופים או אחד?


בתמצית הדיון, עמדה השאלה, האם היה זה הנאשם אשר הטיח בו את האגרוף השני, כפי שטען המתלונן למרות שלא ראה אותו עושה זאת עקב עוצמת הפגיעה ומהירותה, או שמא לא היה אגרוף שני כלל, כפי שטען הנאשם בעדותו?


הנאשם, מסר גרסה שונה בתכלית מזו שהובאה על ידי המתלונן. לטענתו, הוא החנה את הרכב, לאחר בילוי עם אחותו ואחיו. ברגע שהגיעו למקום אביו התקשר אליו וביקש ממנו לכבות את המוסיקה הרועשת, הנאשם עשה כדבריו, ואז הבחין במתלונן מגיע לקראתו.


לדבריו, המתלונן החל לצעוק לעברם ואף קילל אותם בבוכרית, וזאת למרות שהמוסיקה כבתה. הנאשם התנצל בפניו ואמר לו שהוא צודק ושכעת הוא יכול לעלות בחזרה לדירתו, אולם המתלונן לא הפסיק ואף כינה את הנאשם "בן זונה" כשהוא מוציא את ידיו בפראות מהכיסים. אחיו של הנאשם היה בטוח כי הוא מוציא סכין וכפעולת הגנה תפס את ידו. המתלונן הכה את האח ובתגובה הוא החטיף לו אגרוף.


לטענת הנאשם, מיד עם הנחתת האגרוף על ידי אחיו, יצאו שכנים נוספים מן הבניין, כמו גם אביו, המתלונן אמר "לילה טוב" וחזר לדירתו, ובכך הסתיים האירוע,. לפיו, הוא לא נגע במתלונן ולו פעם אחת.


לשם חקירת עובדות האירוע, שמע בית המשפט עדים רבים, ביניהם שכנה מהקומה העשירית שהעידה לטובת המתלונן כי ראתה שני אנשים מכים אותו, אולם לא ידעה לומר את זהותם, וכן אשתו אשר טענה אף היא כי ראתה מחלון דירתם את בעלה מותקף על ידי יותר מאדם אחד.


בית המשפט: הנאשם התחמק ממתן תשובות ישירות והתווכח עם התביעה


למרות הסתירות שהתגלו בעדותו של הדייר לגבי אבי הנאשם ולגבי מספר האנשים ששהו במקום, קבעה השופטת כי מדובר בסתירות זניחות שהוסברו על ידו, וכי עדותו העיקרית לגבי האגרופים שקיבל, נותרה מהימנה ועקבית, ואף נתמכה על ידי עדויות שונות. כמו כן, ציינה השופטת כי בשום שלב הוא לא הגזים בתיאוריו, וכאשר לא זכר דבר מה ציין זאת, דבר שהגביר את אמינותו בפני בית המשפט.


כמו כן, ציינה השופטת כי גם פציעתו מעידה על תקיפה כפולה, כאשר המתלונן נחבל הן בצדו הימני והן בצדו השמאלי.


לעומתו, בחר הנאשם להתחמק מתשובות ישירות, התעקש להתווכח עם התביעה על ניסוח השאלות ותיאור האירוע, וכן נתן גרסאות אשר אינן מתיישבות עם השכל הישר. בנוסף, הביעה השופטת תמיהה על כך שאיש מהנוכחים במקום לא זומן למתן עדות מטעם הנאשם, בעיקר לא אחיו ואחותו, אשר יכלו אולי לחזק את גרסתו החלשה לגבי התרחשות האירוע.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום סכסוכי שכנים


לפי כל אלה, קבע בית המשפט כי הנאשם נמצא אשם בביצוע עבירה של חבלה חמורה, כאשר הוכח במידה נדרשת כי הוא נתן אגרוף למתלונן לאחר שאחיו הנחית את האגרוף הראשון.

 

ת"פ 42107-05-13