חברת החשמל חויבה בפיצויים של כ-70 אלף שקלים על ידי בית משפט השלום בתל אביב, לבעל דירה, לאחר שניתקה את חיבורו לחשמל ללא אישורו, בהוראת השוכר, והחזירה את החיבור רק כשנה לאחר דרישתו.


לפי כתב התביעה, בעל בית מגורים במושב באזור השרון, השכיר את ביתו לאחר שנאלץ לעבור להתגורר בחו"ל, כאשר את הטיפול בבית ובשוכרים הפקיד בידי אחיו. ביתו במושב, כמו הבתים האחרים באזור ההרחבה, חובר לחשמל בחיבור זמני עוד בשנת 1994.


וכך, במהלך השנים הבית הושכר לשוכרים שונים, עד שבשנת 2005 התגורר השוכר האחרון במשך שנה אחד. עם היכנסו לדירה, העביר את חשבון החשמל על שמו, לאחר שהציג את חוזה השכירות, ושילם את החשבון שנשלח אליו מידי חודש.


אלא שעם עזיבתו, דרש השוכר בתום שנת השכירות, מחברת החשמל לנתק את הבית מהרשת הזמנית. חברת החשמל עשתה כדרישתו, והחשמל בבית נותק יום אחד בלבד טרם סיומה של תקופת השכירות בספטמבר 2006.


כאשר גילה התובע כי ביתו נותק מחשמל, הורה לאחיו לפנות לחברה ולדרוש חיבור מחדש. החברה הסכימה מיד לחיבור, אולם יום למחרת קיבל האח הודעה כי לפי החלטת מנהל בחברה, לא יתבצע חיבור מחדש ללא טופס 4, זאת בעוד שאר תושבי המקום, לא נדרשו להגשת טופס זה.


התובע ציין בפניהם, באמצעות אחיו, כי השגה של טופס כזה עלולה להיארך זמן רב, ובינתיים הוא אינו מחובר לחשמל, אך החברה לא התרשמה מדבריו ועמדה על דרישתה. וכך, נאלץ התובע, בשלט רחוק, לבצע הליך ממושך מול רשויות התכנון והבניה, עד שקיבל את הטופס המיוחל והגישו לחברה ביולי 2007, כמעט שנה לאחר דרישתו הראשונית להשיב את החיבור. עם זאת, רק לאחר כחודשיים בוצע החיבור מחדש.


הנתבע: החברה נעתרה באופן לא חוקי לדרישת שוכר ערב עזיבתו


לפיכך, הגיש בעל הבית תביעתו נגד חברת החשמל, בטענה כי באופן בלתי חוקי נעתרה לדרישתו של שוכר, יום לפני תום תקופת השכירות, כאשר היא יודעת בבירור כי השוכר לא ישהה בדירה מעבר לתקופה, וכי אין לו כל זכויות בנכס. כמו כן, החברה ניתקה את זרם החשמל ללא הודעה מוקדמת וללא בקשת אישור מבעל הנכס.


עוד טען בתביעתו, כי החברה הוסיפה חטא על פשע, כאשר סירבה להשיב באופן מיידי את חיבור החשמל, ודרשה טופס שלא נדרש מאף בית אחר במושב. לא זו אף זו, החברה ידעה כי מדובר בטופס אשר קשה להשיגו, וכי יעברו חודשים רבים עד שיוכל התובע להציגו בפניה. למרות זאת, עמדה על דרישתה, ולא חיברה את הבית לרשת חשמל.


התנהלות זו, לטענתו, גרמה לו לנזקים רבים, כאשר במהלך שנה שלמה נבצר ממנו להשכיר את ביתו, ולקבל לידיו דמי שכירות עבור 13 חודשים שלמים.


את תביעתו, העמיד בעל הנכס, על סכום של 144 אלף שקלים, וזאת לפי חישוב דמי שכר הדירה שהיו מתקבלים לו היה משכיר את ביתו, בגין ריביות פיגורים על המשכנתא שנאלץ לשלם וכן בגין שכר טרחת עורך דין שנאלץ לשכור בגין תיק הוצאה לפועל שנפתח נגדו.


חברת החשמל: ממילא מדובר בחיבור זמני בלבד


מנגד, טענה חברת החשמל כי הבית חובר בחיבור זמני בלבד, בשנת 1994, וזאת לצרכי בניה, ועל כן, היה עליו להגיש זה זמן רב טופס 4 לצורך חיבור קבוע, וזאת משום העובדה שממילא החיבור הזמני ניתן למשך שלוש שנים בלבד. לפיכך, לאחר שבמשך למעלה מעשר שנים לא הגיש התובע את הטופס הנדרש, אין לו אלא להלין על עצמו.


עוד טענה החברה כי הניתוק התבצע לפי חוק, וכי אין זה רלוונטי האם בתים אחרים היו מחוברים ברשת זמנית. להיפך, לו היתה החברה מחברת אותו לחשמל ללא טופס 4, היתה במעשה זה עוברת על החוק, ועל כן אין מקום לקבלת התביעה.


בהתייחסה לנזקים להם טען התובע, ציינה החברה כי ממילא ביקש למכור את הבית ולא להשכירו ולכן לא נגרם לו בדיעבד כל נזק.


לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות מטעמם, קבע בית המשפט כי הוא מקבל את תביעת בעל הנכס, וכי חברת החשמל פעלה באופן לא ראוי כלפיו.


ראשית, נקבע כי טענת הנתבעת כי החייב בהודעה של ניתוק או חיבור הוא האדם הרשום על חשבון הלקוח, הינה מקוממת, וכי על החברה היה לברר מיהו מחזיק הזכויות בנכס טרם ניתוק שכזה. כמו כן, קבע בית המשפט כי התעקשותה שלא לחבר את הבית לחשמל גם לאחר דרישתו של בעל הנכס לעשות כן הינה בלתי סבירה, בעיקר לאור העובדה כי מדובר בטופס שבאותה העת היה בלתי אפשרי להשיגו.


תמיכה בטענותיו של התובע ניתן לראות גם בעובדה כי דורש הניתוק הינו שוכר, שדרש זאת ערב עזיבתו את הדירה.


השופט אף דחה את טענות החברה לגבי הצורך בטופס 4, ואי החוקיות שבחיבור לחשמל ללא טופס כזה, וזאת לאור העובדה כי שאר הבתים במושב היו אף הם מחוברים באותו "חיבור זמני" ולא נדרשו להגשת הטופס, וכן אין חברת החשמל יכולה לנתק מיוזמתה ממילא, ללא בקשתה של הועדה המקומית לתכנון ובניה.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום חוזה שכירות - יחסי שוכר משכיר ושכירות הוגנת


לפי כל אלה, חייב בית המשפט את חברת החשמל בפיצויים בסך 70 אלף שקלים בגין התקופה בה לא ניתן היה להשכיר את הדירה, וכן בסך של 22,500 שקלים עבור הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. את תביעת התובע לפיצוי בעבור ריביות הפיגורים ששילם, דחה השופט באומרו כי לא עלה בידיו להסביר מדוע לא הגיע להסדר בעניין עם הבנק.


ת"א 25162-80