לאחר שספגה קללות בפומבי מלקוחתה בסניף בנק עמוס, הגישה עורכת הדין תביעה נגדה בגין לשון הרע. בית משפט השלום בהרצליה קבע כי הקללות אכן עולות לידי עוולת לשון הרע, ופסקו פיצויים לתובעת בסך 70 אלף שקלים.


עורכת הדין מגישת התביעה, שימשה באותה העת כמנהלת העזבון של אבי בעלה של הנתבעת. לפי כתב התביעה, באחד מימי ינואר 2013, הגיעה הנתבעת יחד עם בעלה לפגישה בסניף הבנק בו מתנהל העזבון, כאשר במהלך הפגישה קיללה את עורכת הדין בפני פקיד הבנק, וקראה לה, בין היתר, "שקרנית". כמו כן, היא האשימה אותה בכך שגנבה ממנה וממשפחתה כספים רבים, וכי מוטב שהבנק לא ייתן בה את אמונו.


יום למחרת המקרה, הגיעה עורכת הדין לבנק לפגישה שנקבעה יחד עם האישה ובעלה. גם במהלך פגישה זו, לא חסכה הנתבעת במילים, קיללה וגידפה את עורכת הדין, מול פקיד הבנק ולאזני כל באי המקום והטיחה בה כינויי גנאי נוספים. גם במפגש זה, האשימה אותה שמעלה בכספי המנוח וגנבה כספים שהיו אמורים להגיע ליורשיו.


בתביעתה, טענה עורכת הדין כי על הנתבעת לפצותה בגין חמישה עשר מקרים בהם הוציאה דיבתה, והעמידה את סכום הפיצוי על סך של 350 אלף שקלים.


מנגד, הכחישה הנתבעת את הטענות כלפיה, וטענה כי התביעה הוגשה על רקע סכסוך בין משפחתה לבין התובעת, ובמטרה לפגוע בפעולותיה בהליכים משפטיים שפתחו נגדה. כמו כן, הוסיפה כי הוגשה נגדה תלונה בלשכת עורכי הדין.


עובדת הבנק דרש מהנתבעת לצאת לאחר שקיללה בקול רם את התובעת


מטעמה של התובעת העיד פקיד הבנק, וטען כי הנתבעת אכן קיללה והאשימה אותה בגניבה. לטענתו, היא הרימה את קולה עד כי המאבטחת במקום נאלצה לבקש ממנה להנמיך את הקול. בנוסף, עובדים ולקוחות אחרים התעניינו בנעשה, וניגשו לשאול מה קרה לאחר שהנתבעת עזבה את הסניף.


לגבי המקרה השני, טען הפקיד כי הנתבעת שוב חזרה על טענותיה בקול רם, כאשר הפעם עובדת בנק אחרת ביקשה ממנה לצאת מהסניף מאחר והיא מפריעה הן לעובדי הבנק והן ללקוחותיו.


לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, קבע השופט כי עדויות התובעת והעדים מטעמה נמצאו מהימנות ואמינות. לעומת זאת, עדות הנתבעת היתה רצופה סתירות ואי דיוקים, כאשר היא מכחישה נמרצות את כל הטענות כלפיה, ובעלה אף טען בעדותו כי כינויי הגנאי שתוארו בכתב התביעה כלל לא נאמרו על ידה.


עוד קבע השופט כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי אכן מתנהלים הליכים משפטיים נגד התובעת, ויתרה מכך, גם אם אכן התנהלו הליכים נגדה, אין זה משמש הצדקה להתנהגותה, והיא אף לא היתה צד בעניין.


לפיכך, דחה השופט את טענות הנתבעת בנוגע להגנה מטעם "אמת בפרסום", שכן כלל לא עלה בידיה להוכיח כי עורכת הדין באמת הונתה את משפחתה.

 

יש לך שאלה?

פורום לשון הרע
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית


יחד עם זאת, קבע השופט כי סכום התביעה שהועמד על 350 אלף שקלים הוא גבוה מידי, וזאת מבלי לזלזל בפגיעה בתובעת ובטענות הקשות שהוטחו כלפיה.


לבסוף, תוך התחשבות בפגיעה בשמה הטוב של עורכת הדין, והוצאת דיבתה בפומבי, פסק בית המשפט כי הנתבעת תשלם לה פיצויים בסך 70 אלף שקלים, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך עשרת אלפים שקלים.


ת"א 9034-01-13
 


עודכן ב: 07/10/2014