בית המשפט המחוזי בחיפה גזר לאחרונה כ-4.5 שנות מאסר בפועל על אדם שהורשע בהצתה של חנות מכולת בכפר ערבי וגרם למותו של לנער שישן בחנות סמוכה.


לפי כתב האישום, כחצי שנה קודם לתאונה מכר הנאשם את רכבו לבעל חנות מכולת, כאשר זמן מה לאחר המכירה קיבל דוח תנועה בגין עבירה שבוצעה ברכבו. כשפנה לאדם לו מכר את הרכב בדרישה שישלם את הדוח, נתקל בסירובו.


לפיכך, ביקש הנאשם להתנקם בו ותכנן להצית את חנותו. לשם כך, הוא הגיע במרץ האחרון למתחם העסקים בכפר באישון לילה, הצית את החנות ונמלט.


האש התלקחה במהירות ואף התפשטה לבתי עסק סמוכים תוך שהיא גורמת לנזקים רבים, שנאמדו במאות אלפי שקלים.


אולם חמור מכך, מה שלא ידע הנאשם הוא כי באחת הקומות מעל לחנות המכולת, ישן נער כבן 14 שעבד באחת החנויות במתחם. כתוצאה מהשריפה הוא נפצע קשה, ונפטר כמה ימים לאחר מכן בבית החולים.


לפיכך, הורשע הנאשם בגרימת מוות ברשלנות ובעבירת הצתה.


בתסקיר מבחן שנערך לו, נמצא כי הוא מוכר לשירות המבחן כבר כ-16 שנים, בעקבות עבירות שונות. עוד נמצא כי הנאשם, נשוי ואב לארבעה, עזב את בית הספר לאחר כתשע שנות לימודים בלבד בעקבות רצונו לסייע בפרנסת המשפחה, אולם מעולם לא מצא עבודה יציבה. מאז שעבר תאונה בשנת 2010 הפסיק לעבוד כליל והנו מתפרנס מקצבה שמשולמת לו על ידי הביטוח הלאומי.


כמו כן, מדגיש שירות המבחן כי הנאשם מנהל כבר שנים רבות אורח חיים עברייני, ואף ריצה מאסר בפועל מספר פעמים בעבר בעקבות עבירות אלימות שונות.


הנאשם, בניסיון להסביר את הרקע לביצוע העבירה, טען כי הוא ביקש למכור את רכבו כרכב לפירוק, אולם בעל החנות החליט שלא לפרקו ועשה בו שימוש, ולא זו אף זו אלא ביצע עבירת תנועה עליה סירב לשלם.


לטענתו, הוא ניסה בתחילה לבקש כי הדוח ישולם בדרכים מכובדות וחוקיות, אולם כאשר נואש, והחל לחוש תחושות קשות של תסכול, החליט לנקוט בצעד חריף יותר ולנקום בו.


למרות שהביע חרטה על המעשה, קבע שירות המבחן כי הנאשם לא מבין לעומק את השלכות מעשיו, התרכז רק בהשלכות על חייו וחיי משפחתו, ולא גילה כל אמפטיה לנער שמת כתוצאה מהשריפה. לפיכך, המליץ השירות על מאסר בפועל ועל שילובו בשיקום בבית הסוהר.


הנאשם לא ידע שיש אנשים בבניין 


מנגד, טען סנגורו כי יש להתחשב בכך שהנאשם לא יכול היה לדעת כי ישנו אדם הישן באחת החנויות, שכן היה מדובר במתחם עסקי באמצע הלילה ולא בבניין מגורים.


כמו כן, טען כי מאז שהשתחרר ממאסר לפני כ-5 שנים, הנאשם התרחק מכל דבר עבירה, וניסה לחזור לתלם. עוד טען כי אין להתעלם מן הנסיבות שהובילו אותו לביצוע העבירה, ואת העובדה שניסה במשך זמן רב, לדרוש מהמתלונן שישלם את הדוח.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, הפריד השופט את עבירת ההצתה מעבירת גרימת מוות ורשלנות. בתחילה, הדגיש את חומרת עבירת ההצתה, ואת הנזקים הרבים העלולים להיגרם בעקבות התפשטות בלתי מבוקרת של האש, כפי שלמרבה הצער קרה אף במקרה זה.


לגבי עבירה זו, קבע השופט כי אין להתעלם מהעובדה כי הנאשם תכנן אותה בקפידה, והגיע מצויד למקום במטרה לגרום נזק רב. כמו כן, אין לקבל את הסכסוך הקודם בינו לבין המתלונן כהצדקה למעשיו.


לגבי עבירת גרימת מוות ברשלנות, קבע השופט כי ראשית מקרה זה אינו דומה בחומרתו להצתה של בית מגורים, שכן מדובר במתחם עסקי אחרי חצות כאשר הנער שלן במקום היה שוהה בלתי חוקי. על כן, לא יכול היה הנאשם לדעת כי אנשים אכן לנים במקום כזה.


יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר


יחד עם זאת, קבע השופט כי אין להתעלם מהתוצאות הטרגיות של עבירת ההצתה, אשר קיפחה את חייו של נער צעיר, ואף גרמה לנזקים רבים.


לפי כל אלה, וכן לאור עברו הפלילי והמסוכנות שנקבעה לו על ידי שירות המבחן, גזר השופט על הנאשם שלוש וחצי שנות מאסר בפועל בגין עבירת ההצתה, ו-18 חודשי מאסר בפועל בגין גרימת מוות ברשלנות, ובסך הכל ירצה 4 שנים ושלושה חודשי מאסר. כמו כן, גזר בית המשפט על הנאשם כארבע שנות מאסר על תנאי, ופיצוי להורי הנער המנוח בסך 100 אלף שקלים.


ת"פ 27489-04-14