האם עובדת זרה מהונגריה זכאית לקבל ירושה של אזרח ישראלי מנוח מתוקף הזוגיות ביניהם? בסוגיה זו דן לאחרונה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, וקבע כי לא הוכחה זוגיות ממשית בין השניים, ועל כן אין האישה זכאית לכספי הירושה.


האישה הגיעה לארץ בשנת 2003 כעובדת זרה, וקיבלה אשרה של עובדת סיעודית. לאחר שנתיים בארץ, הכירה את המנוח, וזמן קצר לאחר מכן עברה להתגורר עמו. מערכת היחסים בין השניים הלכה והתפתחה, עד שבשנת 2006 הם הגישו בקשה למשרד הפנים לקבלת אשרת שהייה כבת זוגו של אזרח ישראלי. וכך היה, התובעת קיבלה אשרה זמנית עד לשנת 2008.


אולם, בין השנים 2007-8 יצאה התובעת כמה פעמים מהארץ, בחזרה להונגריה, וחזרה ימים ספורים בלבד טרם פקעה אשרת השהיה שהוצאה לה שנתיים קודם לכן. באותה תקופה, הגישה האישה בקשה נוספת להארכת השהיה הזמנית, אולם הבקשה לא אושרה והיא חזרה להונגריה.


בפעם הבאה שהגיעה התובעת לארץ היתה באמצעות ויזת תייר, כאשר כחודשיים מיום הגעתה נפטר בן זוגה. חודש לאחר פטירתו היא נסעה חזרה להונגריה.


תכננו להינשא כדת וכדין לאחר גיורה של התובעת


לפי תביעתה, היציאות התכופות לחו"ל היו לשם גיור שעברה בארץ מולדתה, וזאת על מנת שיתאפשר לה להינשא כדת וכדין עם בן זוגה היהודי, כפי שתכננו לעשות מאז ומעולם. לטענתה, גם כאשר שהתה זמן רב בחו"ל המנוח היה מתקשר בכל יום ומביע געגועיו אליה, ואת כמיהתו להינשא לה.


עוד טענה התובעת כי טרם מותו, התכוונו בני הזוג להתחיל תהליך נוסף של קבלת אשרת שהיה של בת זוג, אולם העדיפו לחכות להחלטת בית הדין הרבני בעניין הגיור, לאחר שהבקשה הקודמת סורבה על ידם. לפיה, אילו היו מקבלים את הגיור שעשתה בהונגריה, ומכריזים על יהדותה, שהרי היתה מקבלת אזרחות תוך זמן קצר, והיתה יכולה להינשא למנוח.


התובעת אף ציינה כי שרתה ביניהם אהבה גדולה, ולמרות ריבים אקראיים, המוכרים לכל זוג, היה בין השניים קשר חזק ועמוק, והם רצו בכל לבם להינשא ולבלות את שארית חייהם יחדיו. כמו כן, טענה כי בכל תקופת היעדרותה מהארץ, המנוח שמר לה אמונים ולא בגד בה עם נשים אחרות.


מנגד, טענו ילדיו של המנוח כי בסך הכל מדובר בחברות קצרה בין אביהם לתובעת ולא משמעותית. הם לא הכחישו את העובדה כי היא התאהבה בו ועברה לגור איתו, אולם הם טוענים כי מהר מאוד שניהם הבינו כי אין ביניהם התאמה, והיא חזרה להונגריה לאחר שאביהם שם קץ למערכת היחסים.


לאחר מכן, לטענתם, היו ניסיונות נוספים לחידוש הקשר, בעיקר מצידה, אשר לא נשאו פרי, וכאשר היתה חוזרת מהונגריה לארץ היא היתה מתארחת בבית המנוח, והוא נהג בה כאורחת זמנית ולא כשותפה לחיים. כך למשל, לא דרש ממנה דבר ולא ביקש שתתן מכספה או מזמנה לטיפול בבית.


המנוח נרשם לאתר היכרויות מיד לאחר שנפרדו


בנוסף, טענו ילדי המנוח כי טענתה של התובעת לגבי נאמנותו לה אינה נכונה כלל, וכאשר הם נפרדו והיא חזרה לארצה, נרשם האב לאתר היכרויות ואף יצא במשך תקופה עם בחורה אחרת.


לפיהם, כחודשיים לפני פטירתו של אביהם, הגיעה התובעת לניסיון נוסף להצלת הקשר ביניהם, והתגוררה בבית המנוח. הוא אמנם הסכים לניסיון אך סירב להצעתה כי הוא יגיש בקשה למשרד הפנים בשמו לאשרת שהיה ממושכת, וזאת מאחר שלא היה מעוניין להתחייב לה בשום צורה.


לאחר מותו, הסכימה המשפחה כי התובעת תישאר בדירה עד תום תקופת אשרת השהיה, וזאת מתוך רגישות וכבוד לאביהם. לפני תום התקופה עלה בדעתו של אחד הילדים להעניק לה סכום כסף כמתנת פרידה וכדי שיישאר לה זיכרון טוב הן מהמנוח והן מהמשפחה. עורך דינם הציע כי במקרה כזה עדיף שיהיה מסמך חתום על ידה הקובע כי סכום הכסף אינו מרמז על כספים עתידיים המגיעים לה, וכי מדובר במחווה של רצון טוב בלבד. כחודש לאחר מכן, נסעה התובעת חזרה לארצה.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע השופט כי למעשה לא עלה בידי התביעה להוכיח כי ישנה עילה להתנגדות לצוואת המנוח.


ראשית נקבע כי למרות שהתקופה הראשונה בה חיה בארץ מלמדת על יחסים של ידועים בציבור, שהרי התקופה השניה, בה שהתה האישה רוב הזמן בהונגריה, מלמדת על ניתוק בין השניים, וככל הנראה חזרה של המנוח מהבטחתו להינשא לה. כך הוכח כי בזמן ששהתה בחו"ל הוא יצא והכיר נשים אחרות ואף ניהל מערכת יחסים משמעותית עם אחרת.


יש לך שאלה?

פורום זכויות ידועים בציבור והורות משותפת
פורום התנגדות לצוואה | ביטול צוואה


כמו כן, נמצא כי הסיבה למערכת היחסים הסבוכה וההפכפכה בין השניים הינה התקשורת הלקויה ביניהם, כאשר המנוח לא ידע הונגרית והתובעת לא ידעה עברית, אלא בסיסית בלבד, ושני הצדדים לא ידעו אנגלית.


לפי כל אלה, קבע השופט כי אין התובעת זכאית לירושת המנוח, וכל טענותיה לגבי כוונותיו להוריש לה את כל רכושו לא הוכחו. לבסוף, חייב בית המשפט את התובעת בהוצאות משפט בסך 7,500 שקלים.


ת"ע 12031-05-10