עובד דפוס בן 62 נאלץ להתפטר בעקבות שינויים טכנולוגים בעסק והכנסת מכונת דפוס דיגיטלית, במקום המכונה הישנה עליה היה מורגל לעבוד.
העובד שלא נשלח להשתלמות לצורך הפעלת המכונה החדשה, נדרש לבצע מטלות פיזיות אחרות, שכללו בין היתר עבודה בכריכיה ובמחסן שאינן קשורות להכשרתו ולניסיונו העשיר כדפס ומקשות עליו בשל מגבלותיו הרפואיות. על כן לטענתו מדובר בהרעת תנאי העבודה, והתפטרותו מזכה אותו בפיצויים.
בית דין האזורי לעבודה בירושלים קיבל בשבוע שעבר (יום ב') את התביעה וקבע כי התובע זכאי לפיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות נוספות, בסך כולל של 136,000 שקל.
התובע הועסק על ידי הנתבע למעלה משש שנים במשרה מלאה. הוא בעל 20 שנות ניסיון בתחום הדפוס, ובמהלך כל שנות עבודותיו הוא עבד עם מכונות דפוס מסוג אופסט, שהינה מכונה המופעלת באמצעות לוחות אלומיניום וגלילי צבע. בתקופת העסקתו האחרונה, בעל העסק החליף את המכונות הישנות, והביא במקומן מכונת דפוס דיגיטלית חדישה מסוג אינדיגו.
לטענת התובע, הוא לא ידע כיצד להפעיל את המכונה החדשה והמעסיק לא דאג לשלוח אותו להשתלמות לצורך הפעלתה. בשל כך חלק נכבד מעבודות הדפוס שביצע בעבר, הועברו לביצוע במכונת האינדיגו והוא הפך בלית ברירה לכולבויניק. התובע סיפר כי מאז השינוי הטכנולוגי בעסק, הוא נדרש לארוז מוצרים, לכרוך, לשמש כסבל ומחסנאי, ובעיקר לבצע עבודות פיזיות, הקשות לגילו ואינן קשורות כלל לדפוס.
העובד ביקש פעמים רבות מהמעסיק שימצא לו עבודה הולמת
התובע פנה במכתבים רבים אל המעסיק, ופירט את המטלות שביצע קודם להכנסת האינדיגו, ולעומתן את העבודות הפיזיות שנדרש לעשות כעת. התובע ביקש למצוא לו עבודה הולמת בבית הדפוס, התואמת את כישוריו וניסיונו, ואף צירף אישור של רופא תעסוקתי, בו צוין כי בשל מצבו הבריאותי הוא מוגבל בביצוע עבודות פיזיות קשות.
לדבריו, בתגובות שקיבל מהמעסיק לא היתה כל התייחסות לעניין עצמו, והן היוו בעיקר ניסיונות לחמוק מתשלום פיצויים, תוך יצירת מצג שקרי כאילו אין שינוי מהותי בעבודתו. בנסיבות אלה טען כי מדובר בהרעה מוחשית של תנאי העבודה, על כן התפטרותו מזכה אותו בפיצויי פיטורין.
מנגד טען בעל העסק כי התובע התפטר מיוזמתו ולכן אינו זכאי לפיצויי פיטורין. לטענתו גם לפני רכישת מכונת הדפוס הדיגיטלית התובע ביצע עבודות של כריכה, לכן לא חל שינוי מהותי, כפי שנטען על ידו, ולא היה כל קשר בין תנאי עבודתו לבין המכונה החדשה.
לאחר שמיעת הצדדים, בית הדין קיבל את גרסתו של התובע, וקבע כי אכן מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה. בית הדין ציין כי בעל העסק התנהל בחוסר תום לב קיצוני והוא נדרש לכל הפחות, לנסות ולמצוא עבודה חלופית מתאימה לעובד הוותיק, או לחילופין להודיע לו על השינוי בתנאי עבודתו, ולאפשר את זכות השימוע, לפני שהתקבלה ההחלטה לדחוק אותו לתפקיד שאינו הולם את מעמדו.
יש לך שאלה?
פורום הרעת תנאים והתעמרות בעבודה
פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
בנסיבות אלה קבע בית הדין כי התובע יפוצה בסך של 136,000 שקל. סכום זה כולל פיצויי פיטורין, ופיצוי בגין חוסר תום לב, אי עריכת שימוע כדין ועגמת נפש. בנוסף הנתבע יישא בהוצאות משפט בסך 15,000 שקל.
ס"ע 5816-01-12