בעל דוכן בשוק הכרמל שהתגרש פעמיים, העניק במתנה את זכויות הדוכן לגרושתו השנייה, זאת לאחר שבית הדין הרבני חילק שווה בשווה את זכויות הרכוש, כולל הדוכן, בגירושיו הראשונים.
בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו קבע לאחרונה כי חרף העובדה שהאשה הראשונה רכשה בשנות השמונים מחצית מהזכויות בדוכן והן ניתנו לה במסגרת הסכם הגירושין, האשה השנייה היא בעלת הזכויות הבלעדית, מאחר ודאגה לתחזק ולתפעל אותו במהלך השנים.
בני הזוג נישאו בשנת 1980, במהלך חייהם המשותפים הם רכשו יחד את הזכויות בדוכן הנמצא במתחם שוק הכרמל בתל אביב, על מנת למכור פירות וירקות, והדוכן נרשם על שמם באגף לחיובי ארנונה בעירייה.
כעבור שבע שנים השניים התגרשו. במסגרת הסכם הגירושין, קבע בית הדין הרבני, כי הנדל"ן והרכוש, כולל הדוכן בשוק, יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים.
לאחר הגירושין הבעל המשיך להפעיל את הדוכן עד לשנת 1989, החל מאותה שנה השכיר את הדוכן לצד שלישי תמורת דמי שכירות חודשיים, ובהמשך עבר שיפוץ ושינה את פניו מדוכן למכירת פירות וירקות לבית מאפה.
במהלך אותה תקופה הבעל התחתן עם אשה אחרת ונולדו להם שני ילדים משותפים. עם זאת גם הנישואים השניים לא החזיקו מעמד, והצדדים התגרשו בשנת 2003.
כשנתיים אחרי הפרידה הסופית, בשנת 2005, העביר הבעל את כל הזכויות בדוכן במתנה וללא תמורה, לגרושתו השנייה, ועד עצם היום הזה היא מנהלת באופן בלעדי את הדוכן שנלווה לו בית מאפה.
שתי הגרושות והבעל דרשו את הזכויות בדוכן
לבית המשפט לענייני משפחה הוגשו שלוש תביעות בעניין זכויות הדוכן. הגרושה הראשונה עתרה לצו המצהיר על זכויותיה במחצית הדוכן. לאחר כחודשיים הוגשה תביעה נוספת על ידי הגרושה השנייה, שעתרה להצהיר עליה כעל הבעלים היחידי בנכס. בתביעה השלישית ביקש הבעל להצהיר כי הינו הבעלים של מחצית הזכות בדוכן, בשעה שהמחצית האחרת מוקנית לגרושתו הראשונה.
על פי העובדות, החל משנת 1987, האשה הראשונה חדלה לעבוד בדוכן וקיבלה מבעלה תשלומים שבועיים. מאז היא ביקרה בדוכן פעמים ספורות, היא לא ביקשה לראות את ההסכם עם האשה השנייה ולא דרשה לקבל חלק מהרווחים. כמו כן, היא מעולם לא שילמה ארנונה, או מיסים אחרים ולא היתה שותפה לעלות השיפוץ. מנגד הגרושה השנייה קיבלה את הזכויות במתנה, ומאז 2005, היא מתפעלת את הדוכן באופן בלעדי.
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קיבל בית המשפט את גרסתה של הגרושה השנייה, והכריז עליה כבעלת מלוא זכויות ההחזקה והשימוש בנכס. עוד קבע כי הגרושה הראשונה ויתרה על זכותה נוכח התנהגותה ומחדליה, והאשה השנייה רכשה את הדוכן בתום לב ובידיעה כי אין צד שלישי כלשהו הטוען לזכויות אלו.
בית המשפט דחה את תביעתו של הבעל וקבע כי הוא ויתר על מלוא זכויותיו בנכס לטובת גרושתו השנייה, על כן אינו מחזיק עוד במחצית הזכויות.
לאחר מתן פסק הדין, הגישה האשה הראשונה ערעור על ההחלטה, וטענה כי זכויותיה בדוכן נטועות בהסכם הרכישה משנת 1983, וגם על פי הסכם הגירושין שקבע כי הזכויות ברכוש יחולקו בין הצדדים בחלקים שווים. על כן בעלה לשעבר לא היה רשאי מלכתחילה להעביר לאשתו השנייה את הזכויות שלה. עוד טענה כי זכותה הקניינית לא התפוגגה רק בשל העדר נוכחות מטעמה בדוכן.
יש לך שאלה?
פורום הסכם גירושין
פורום חלוקת רכוש | איזון משאבים
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור וקבע כי המערערת איבדה את זכויותיה עקב זניחה וויתור על העסק. מאחר וקרוב לשלושים שנים היא לא נקטה בשום סממן חיצוני שיעיד על הקשר בינה לבין הדוכן. עם זאת הגרושה השנייה תפסה חזקה בדוכן, הפכה אותו לבית מאפה והפעילה אותו באופן בלעדי החל משנת 2005.
עמ"ש 43945-02-13
.jpg)
.jpg)
.JPG)
