אמנת האג, אשר נחתמה בעיר האג שבהולנד בשנת 1980, אוסרת על העברת ילד ממדינתו בעקבות הפרת הסכמי המשמורת וללא אישור הוריו. האמנה נועדה לזרז את התהליכים של החזרת ילדים לארץ המגורים המקורית שלהם, ללא צורך בהליכים משפטיים ארוכים ומסורבלים, תוך שמירה על עיקרון טובת הילד. המדינות החתומות על האמנה, ביניהן גם ישראל, פועלות בשיתוף פעולה ומסייעות זו לזו בהשבת הילדים למדינתם בדחיפות.
מהן מטרותיה של אמנת האג?
מטרותיה של האמנה הן בראש ובראשונה להשיב באופן מיידי קטינים עד גיל 16 שהורחקו ממדינתם שלא כדין, בשל סכסוך משפחתי, גירושין, או כל סיבה אחרת, ולהבטיח את זכויות המשמורת של הילדים בין כל המדינות שחתומות על האמנה.
המדינות החתומות על ההסכם נדרשות לפעול בדחיפות למען השבת הילדים למדינתם, ולצורך מטרה זו הן רשאיות להשתמש בכל האמצעים העומדים לרשותם. האמנה אינה עוסקת בקביעת הסדרי ראיה או הסכמי משמורת של ההורים, וההחלטה מתקבלת בסופו של דבר על סמך טובת הילד בלבד.
כיצד פועלות הרשויות המרכזיות השותפות לאמנה?
הרשויות המרכזיות משתפות ביניהן פעולה במטרה לגלות את מקום הימצאם של הילדים שהורחקו ממדינתם. הרשויות מוסרות מידע רלוונטי על ההורים ותנאי המשמורת, והן פועלות למניעת פגיעה נוספת בקטינים, תוך כדי נקיטת אמצעים זמניים והליכים שיפוטיים, כמו צווי עיכוב יציאה מארץ, צווי הגבלה על חשבונות בנק ורישיונות וכדומה. בנוסף הן מספקות סיוע וייעוץ משפטי, ושומרות על קשר ביניהן עד להחזרת הילד בשלום.
האם לאמנה תוקף משפטי של חוק במדינת ישראל?
סעיפי האמנה שווי ערך לתוקפם של הוראות החוק במדינה. בית המשפט המוסמך לדון במקרים אלה הוא בית המשפט לענייני משפחה, והגורם הממונה על סעיפי האמנה הוא שר המשפטים.
מי רשאי לבקש סיוע במסגרת האמנה?
כל הורה או מוסד אחר הטוען כי זכויות הילד הופרו והוא הורחק מביתו וממדינתו שלא כדין, רשאי לפנות לרשות המרכזית של מדינה החברה באמנה, בבקשה לקבל סיוע להשבתו. במסגרת הבקשה יש לציין מידע על זהות המבקש והילד החטוף, ולצרף פרטים אודות האדם שנגדו נטען כי הרחיק את הילד. המדינה תפעל במהירות על מנת לספק את המידע המבוקש ותגרום להחזרת הילד.
כיצד ניתן לדעת אילו מדינות חתומות על האמנה?
באתר משרד החוץ מופיעה רשימה מסודרת של כל המדינות החתומות על האמנה, תחת קטגוריה של שירות קונסולרי.
האם קיים מצב בו הילד לא יושב למדינתו?
הרשות המשפטית רשאית לסרב להחזיר את הילד, אם קיים חשש כי החזרה עלולה לגרום לילד נזק פיזי או נזק נפשי ממשי, או אם יתברר כי הילד שהינו מעל גיל 16, מתנגד לחזרה ומביע רצון להישאר בארץ החדשה.
האם ניתן לדון בבית המשפט ללא נוכחות ההורה החוטף?
בית המשפט רשאי לקבל החלטה בעניין זה, גם במעמד צד אחד בלבד, כאשר ההורה החוטף נעדר מהדיון, בתנאי שהוא הוזמן לדיון המשפטי.
תוך כזה זמן ניתן להגיש ערעור על החלטת בית המשפט?
את הערעור ניתן להגיש תוך שבעה ימים ממועד ההחלטה. חשוב לציין כי על החלטה שהתקבלה בהעדר ההורה הנחשד בחטיפת הילד לא ניתן להגיש ערעור.
האם ההורה רשאי לבקר את בנו החטוף?
הורה לילד חטוף רשאי לבקר במדינה בו נמצא ילדו. על מנת שהביקור ייצא לפועל ההורה זכאי לקבל סיוע ותמיכה של אותה מדינה, בכדי שיוכל להיפגש בהקדם עם ילדו החטוף.
יש לך שאלה?
פורום חטיפת ילדים | אמנת האג
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
אמנת האג נועדה לסייע להורים אשר ילדיהם הוצאו ממדינתם ללא אישור, תוך הפרת הסדרי הראיה והסכמי המשמורת. המדינות החתומות על האמנה, נדרשות לפעול בזריזות ובמהירות, על מנת להשיב את הילד לסביבת מגוריו הטבעית. בסופו של דבר בית המשפט קובע, על פי עיקרון טובת הילד, האם יש להשיב את הילד למולדתו, או לאפשר לו לחיות במדינה אחרת.